מערכת יחסים רעילה ומתמשכת לרוב פוגעת קשות ביכולת לתת אמון באדם אחר, ולא פחות מכך, ביכולת שלך לסמוך על עצמך שהפעם תבחר/י בחירה נכונה. פרידה כזו מביאה עמה תחושות קשות של אשמה ובושה על עצם הבחירה בעבר, פחד עמוק לחזור על טעויות, אובדן אמון בבני אדם בכלל וביחסים קרובים בפרט, ואובדן תקווה שהפעם יכול להיות אחרת. תחושות אלו הינן נורמאליות לחלוטין ומאפיינות את שלב האבל וההחלמה לאחר יציאה מקשר רעיל. פעמים רבות נוצרת הצפה רגשית גבוהה המלווה בקונפליקט פנימי עמוק: מצד אחד, רצון להימנע מכ
הורים שבוחרים לסיים מערכות יחסים רעילות חוששים (לעיתים בצדק) שבני זוגם יסיטו את הילדים נגדם. אנו רואים כי גם לאחר שהקשר הזוגי מסתיים, רעילות שהייתה קיימת ביחסים הזוגיים ממשיכה לעבור בין ההורים הפרודים דרך הילדים. בשורות הבאות יתוארו דרכים היכולות לעזור בבניית קשר מיטיב בין ילד בגיר והורה גם אל מול הסטה של ההורה האחר. מדוע ילדים בוגרים עשויים לצדד בהורה המתעלל? מספר תשובות לשאלה זו: פחד מלאכזב את ההורה הנתפס על ידם כהורה ה"חזק". ביחסים מתעללים אהבה היא פרס. חוסר הסכמה עם הה
התעללות נרקיסיסטית הינה התעללות נפשית רגשית המתרחשת בתוך יחסים. ההתעללות מתקיימת על רצף שבצידו האחד קיימת הזנחה רגשית ובצידו האחר שימוש נפשי רגשי של המתעלל בנפגע. מקצת דרכי הפעולה בהם משתמשים הפוגעים הינם: חודרנות, שליטה, מחיקה, וביטול. התוצאה של דרכי הפעולה הללו עשויות להיות צמצום מרחב המחיה הרגשי נפשי של הנפגע, כך שהנפגע עלול למצוא את עצמו בדריכות, בעוררות גבוהה ובהתנהלות זהירה מול המתעלל. מצב זה עשוי לעורר חרדה בעוצמות שונות ובתדירות משתנה. כמו כן, השליטה בנפשו של הקורבן ע