הייתי ילדה, בת 23, מאמינה באהבה, בקסם, במשפחה. הייתי אדם שדואג לכולם, מעניק, חם ומאמין בטוב שבבני האדם.
כשהכרתי אותו הוא סחף אותי, כבר בשבוע השני אמר שהוא אוהב אותי, אחרי פחות מחודש אמר "זה את ואני נגד כל העולם". אני זוכרת ששאלתי את עצמי למה להיות נגד העולם?
מהר מאוד עברתי לגור איתו, בבית שהיה בבעלות הוריו, אני שילמתי חשבונות והוא חי על חשבון כולם.
הוא היה ביחסים מורכבים עם המשפחה שלו, הוא רב עם כולם ואני הייתי מרכז היקום שלו.
כל ריב חדש שלו עם המשפחה איכשהו בסוף היה "למעני" או "בגללי", והמשפחה שלי הפכה לשלו, הוא העריץ אותם ועשה להם כבוד. בהמשך הקשר הוא ניסה להרחיק אותי מהם, טען שאני תלויה בהם וחייבת להתנתק.
כשהציע לי להתחתן הכל השתנה. הוא נהיה קר ואכזר, מקלל, משפיל, זורק חפצים. אחר כך היה מבקש סליחה ומרעיף אהבה ורגישות. ואני ניסיתי לברוח אבל הוא התחנן, אמר שאני הכל בשבילו, התנצל ואני ריחמתי והאמנתי.
חתונה, בית חדש, הריון.
ואני "מגעילה" "שמנה" "מפונקת" ו"אפשר לחשוב שיש לך סרטן, כולה הריון יאללה קומי לנקות" . ומחוץ לבית? בחוץ אני האלוהים שלו, מהלל אותי בפני כולם, משוויץ בי, מספר לכולם איזו אישה מדהימה יש לו. כשבבית אני אויר, מושפלת, בוכה כל לילה מהעלבון וההקטנות ומייחלת שהוא יעלם מעל פני האדמה.
עוד הריון. עוד ילד מדהים שהוא משתמש בו כדי לצחוק עלי
"איזו אמא את, איזו אישה...איכס מי יסתכל עלייך בכלל?",
"אם תעזבי לא תראי את הילדים האלה",
"לכי קחי כדורים, את חולת נפש מי יאמין לך בכלל".
ואני מפחדת, רוצה לברוח, להציל אותי ואותם ממנו.
ואז בגידה. וגם זה אשמתי כמובן, "אם היה לו בבית מה שצריך לא היה מחפש בחוץ".
הרי אני מגעילה אותו, אני מעזה יותר מידי, אני מתנגדת לו, צועקת בחזרה, בוכה בלי סוף, מי בכלל ירצה אותי עם ילדים, איך אסתדר בעולם לבדי. הוא גרם לי להאמין שאני אפס, כלום, עלובה, מטורפת, מדמיינת, בלי שום יכולת לשרוד בלעדיו (כשבפועל נשאתי אותו על כתפיי).
בסוף ברחתי. הבנתי שעוד דקה איתו ואני נעלמת, אין אותי יותר.
גם את הילדים הצלתי, חלקית, הוא אבא שלהם לנצח וככה הוא ממשיך להתעלל בנו, גם בחסות הרווחה והחוק.
אבל היום אני שלמה, את החיים שלי הוא הצליח להרוס, אבל את הילדים הוא לא יצליח להרוס, לא נתתי לו ולא אתן לו להרוס אותם, הצלתי אותם וזו מטרת חיי.
בתי תגדל לבטוח בגבר הנכון ולהאמין בטוב שבעולם, היא תגדל עם כוחות לשמור על עצמה ולעמוד איתנה נגד אנשים פוגעניים מבלי לתת להם לחדור לחייה, תלמד לבחור נכון.
ובני יגדל להיות גבר טוב ורגיש שיודע אהבה אמיתית מהי ואיך היא אמורה להיות, איך לכבד אדם באשר הוא ולעולם לא להשפיל את אשתו כדי להרגיש טוב עם עצמו.
את ילדי הצלתי, אני מקווה, ועכשיו אני משקמת את האמון שלי בעצמי.