כמו כל סיפור סינדרלה
גם שלי היה מלא בכל טוב
כל מילותיו היו אהבה
אני זוכרת את הפעם הראשונה שהוא אמר לי שהוא מאוהב בי
הוא ממש השתמש במילה מאוהב
הפרפרים בבטני עשו ספירלות
הרגשתי בעננים
ושם בדיוק מסתבר שהייתי!
הוא היה בנתינה ומילים שלקראת הסוף רק התפללתי לשמוע.
הוא בחר לשתף אותי על בעיותיו,
ואני בחרתי להיות שם לשמוע, לרצות לתמוך ולאהוב אותו עם כל פצעיו.
רציתי לעזור לו
אך הוא אמר שהוא לא צריך את העזרה שלי
שהוא טוב לו לבד!
וגם שכמו שסיפרתי לו על הגברים האחרים בחיי
שרק רציתי לתמוך בהם ואז זה נגמר…
אז הוא לא רוצה שייגמר לנו.
הוא שמע אותי
את הפצעים שלי
את המצוקות שמהם הגעתי
הוא שתה כל פיסת מידע שסיפרתי לו
שתה ושמר היטב
לקראת בסוף תהיתי ביני לביני אם יש לו פנקס
שבו הוא רושם את כל מה שנאמר מפי.
ואני בתמימותי לא חסכתי
מתוך חוסר ניסיוני בזוגיות
והביטחון שהרגשתי תוך שבועיים לצידו
סיפרתי לו הכל
בהדרגה, אך נאמרו דברים
שכעת לא אשתף אותם מהר כל כך (אם בכלל)
סיפרתי על העבר שלי (כמובן שהיו לו שאלות מנחות לכך)
אני ממש זוכרת בחודש חודשיים הראשונים
סצנת קנאה ושיפוט של סיפור על גבר מהעבר שלי.
היו גם משפטים כמו
״מה יש לך לאהוב בי? אני כועס המון ומלא בבעיות״
״אולי את איתי רק בגלל שאני מראה לך רצון להיות איתך..״
ועוד פנינים שרק גרמו לי להוכיח את אהבתי אליו.
אפילו הצעת הנישואים הייתה מניפולציה
הוא לקח אותי למקום
שעד אותו הזמן היה המקום הקדוש שלי
והוא ידע
שאם הוא יציע שם
אני אומר כן
למרות שמצבנו היה עגום
הבטיח שנחזיר את הקסם למערכת היחסים שלנו
שמעכשיו הכל יחזור להיות כמו בהתחלה.
ולא. זה לא חזר
אפילו נהיה יותר גרוע.
חודשיים לפני החתונה תוך כדי הארגונים
הוא התלהם, אני התפרצתי
הורדתי את טבעת האירוסין
והתחננתי שייתן לי אותה כשירגיש שהוא באמת רוצה אותי כאישתו ואם ילדיו
היה רעש גדול סביב זה
הוא הבטיח שלעולם הטבעת לא תחזור אליי
שעה שעתיים ירד הלהט
הוא מגיע מחייך במבט מתנצל
מבטיח שנצליח לתקן
ש״כל עוד אנחנו יחד ואנחנו בוחרים להמשיך יש את האפשרות לתקן״
ואני מאמינה
מאמינה לו שהוא איתי כאן
אוהב אותי באמת
ונשארת.
ארזתי את עצמי עוד בימי הרווקות מספר פעמים
החלטתי שעוזבת ושוב מילים
ושוב נשארת.
התחתנו
סצנה אחת זכורה לי היטב
אני במראה לבד בחדר כולם מחכים לי בחוץ
הוא גם כן
אני רואה אותי כלה ואין בי התרגשות או שום רגש
חשבתי לי בראש
שהגוף שלי חכם ומווסת את עצמו מרוב ההיי שאני מרגישה
אז מלבישה חיוך ענק ויוצאת
תיק תק תמונות בלי הפסקה
הצלם מסיים
אני מבקשת לגלגל
לעשן פייסל
משהו שיעזור לי להדחיק
״אי אפשר יותר מידי שלא יראו בתמונות״ הוא אומר
בכל תמונות החתונה חיוך בהגזמה
אין אותי
יש מישהי מאושרת עד עמקי נשמתה
אך בפנים לא עד הסוף בטוחה מה באמת מרגישה
חיי הנישואים
וואו לא דמיינתי
לא תיארתי לי שכך המצב יכול להידרדר
הרצון שלו לשלוט בי (שהיה גם לפני כן אך מעודן יותר)
הביקורת התמידית עליי
האדרה עצמית שלו, ומעיכה והקטנה שלי כל יום מתחזקת
הרמת יד או יותר נכון רגל
בעיטה בעודי שוכבת על הרצפה מתחננת לשלום בינינו ואיך ככה התדרדרנו
שבירת דברים בבית (זה דווקא כבר יצא ממני מתוך חוסר אונים)
האשמות בלתי פוסקות מצידו כלפי
ואני לומדת לשתוק
לימים הוא אומר לי ״תראי אני ממש בן זוג טוב אין לך שום תלונות עליי״
ואני שותקת! גם ביני לביני שותקת לא מודה אפילו מול עצמי.
תכלס כבר בתוכי
לא ידעתי מה הקול שלי ומה הקול שלו
איבדתי את הקול הפנימי שלי.
אני זוכרת את המשפט שאמרתי לו לקראת הסוף כשהתחלתי להתעורר
ולנסות פעם אחרונה אחרונה לשמור על מה שיש בינינו
״הלב שלי בידייך וכל פעם הוא נמחץ יותר בסופו של דבר הוא יישבר ולא יהיה עוד את מה לתקן״
הוא המשיך להעמיס
לדרוש ממני דברים בתחפושת של דאגה לנו ולעתיד
לרדות בי ולהכאיב לי במניפולציות והאשמות תמידיות.
והוא נשבר
הלב שלי נשבר לחלוטין
לאחר טיפול זוגי
שהוא מדבר
אני בוכה
הוא משקר
אני מתגוננת
אך הוא חוזר על המשפט שהוא מאוד אוהב
״לי יש זיכרון טוב ולך ידוע שיש בעיית זיכרון, אין לך מה להתווכח איתי כך היה/ כך סיפרת
וככה זה היה״
יש לי משפחה טובה
שאני מודה עליהם כל בוקר
בזכותי ובזכות העוגן שהם היו לי
הבנתי את המקום שאליו הגעתי
הבנתי שלא מגיע לי
ובטח שלו לא מגיע אותי
קמתי ויצאתי.
היום אני תשעה חודשים פלוס אחרי היציאה משם
ואני אומרת שזה שווה כל כך
כל נשימה בלעדיו היא מתנה
בהתחלה היו ימים שרציתי להוציא את הלב מהמקום, לשרוף את הגוף מרוב געגוע, אך ההיגיון היה עולה שם ושואל
למה את מתגעגעת?
ובכל בפעם ששאלתי גיליתי המון תשובות
הגעגוע למגע
לדאגה ולאהבה שהייתה בי
לחיבוקים שהייתי מעניקה בלי סוף
הגעגוע לא היה אליו
הגעגוע היה אליי כשאני ביחד עם…
מעניין איך זה להיות עם אדם במערכת יחסים בריאה
כי בינתיים כשאני עושה שחזורים
אני מגלה שהוא היה מפלצת נוראית שעשתה לי עוול
תשעה חודשים שאני מנקה ממני אותו
את המילים הקשות שלו
את הרודנות שלו
הלב שלי מתאחה
לאט לאט הדלת תיפתח
והאדם עם הלב הטוב באמת יגיע
מגיע לי
אני ראויה.
Comments