מי אני? - לגדול בצילו של הורה נרקיסיסט

הרבה פעמים אני לא בטוחה במה שאני מרגישה, לא יודעת מה ואיך לבחור ועל פי רוב לא מרוצה מהבחירות שאני עושה. אני לא יודעת מי אני, מרגישה שכל הזמן אני צריכה אישורים חיצוניים לקיום שלי, מרגישה ריקה מבפנים. מה קורה איתי?

משמעות המילה נרקיסיזם הינה אהבה עצמית. אהבה עצמית יכולה להיות הרסנית או חיובית, אם היא משרתת את ההתפתחות שלנו. הינץ קוהוט, פסיכיאטר ופסיכואנליטיקאי, תבע את המושג "נרקיסיזם בריא" בתוארו אם המספקת את צרכי תינוקה ונותנת לו מענה ראוי.

אם קשובה לצרכי תינוקה הנותנת מענה מתאים לצרכיו, יוצרת בתינוק עמדה של ביטחון בעצמי ובטחון בעולם דרך בטחון בדמות המטפלת הקשובה לצרכיו. תינוק זה ההולך ומתפתח לאדם בוגר ילמד להקשיב לצרכיו ורצונותיו, לתת להם מענה ולהכיר בסובייקטיביות שלו עצמו. צורתו הבוגרת של נרקיסיזם בריא תבוא לידי ביטוי בצורה של הומור, יצירתיות, שאפתנות, הכרת תודה, ביכולת לקבל החלטות ולבקש עזרה במקרה הצורך.

המילה נרקיסיזם במובנה השלילי מתארת תופעה שהלוקים בה עסוקים בצרכים של עצמם ובמשוב שהם מצפים לקבל מהסביבה. הם עשויים לפגוע בסובבים אותם ע"י שימוש בהם להאדרה עצמית או כדי להדגיש את ערכם בעיניי עצמם ובעיני הסובבים אותם. כלומר, הנרקיסיסט עסוק בסיפוק צרכיו וכלל לא קשוב לצרכי האחר.

כשמדובר במערכת יחסים של הורים וילדים מצב זה עלול להיות פוגעני במיוחד. כאמור, הבריאות הנפשית של הילד מתפתחת בתוך הקשר עם ההורה. והיא מתקיימת כאשר ההורה נותן מענה לצרכים הרגשיים נפשיים של הילד. כשתנאים אלו לא מתאפשרים מכיוון שההורה לא קשוב לצרכי הילד, עסוק בלספק את צרכיו ו/ או משתמש בילד לסיפוק צרכיו הרגשיים, עלולה להתפתח פגיעה נפשית.

במצב כזה לילד אין מרחב לחקור, לחפש את דרכו ולהתפתח מתוך חיפוש וחקירה עצמית. הוא עלול להתקשות לזהות את אשר הוא מרגיש אם רגשותיו לא תואמות את ציפיות ההורה ומקבלות את אישורו. במקרים אלה ההורה אינו מאפשר את קיומו הנפרד של הילד, הוא אינו רואה בילדו כסובייקט העומד בפני עצמו עם צרכים ורצונות משלו, אלא רואה בו אובייקט - אובייקט שצריך להתאים את עצמו לרצון ההורה.

פועל יוצא של זה הוא שימוש בילד כבשלוחה של ההורה, כך כל הצלחות הילד נזקפות לזכותו של ההורה וכל כשלון של הילד מאיים על קיומו של ההורה.

כאמור, זוהי דינמיקה פוגענית במיוחד אשר אינה מאפשרת לילד התפתחות ריגשית תקינה. ילד כזה עשוי למצוא את עצמו בדריכות מתמדת ולהיות מכוון למלא את רצון ההורה. הילד עשוי לבצע עבור ההורה את מבוקשו באופן תמידי ולהתאים את צרכיו לצרכי ההורה על מנת לזכות בהכרה.

זהו מצב שמרחיק את הילד מלחוות ולהרגיש את עצמו ברמה האותנטית. ככה חלה התרחקות מהעצמי האמיתי ונבנה "עצמי כוזב" (מונח זה נתבע על ידי דונלד ויניקוט, רופא ופסיכואנליטיקאי, ומשמעותו הקשבה חיצונית להורה, הטמעת דעותיו, ערכיו, וצרכיו לתוך העצמי ואי יכולת לבטא את גרעין העצמי האותנטי). פגיעה זו מתחילה מראשית ההתפתחות ונמשכת לאורכה.

בשלב הינקות, התינוק תלוי בהורה ברמה קיומית. במהלך התפתחות תקין ההורה אמור לספק את צרכיו הפיזיים, והנפשיים באופן בלתי פוסק, קשה להעלות על הדעת שהורה יתעלם מבכי של תינוק רעב למשך כמה שעות. ככל שהתינוק גדל, גדלה יכולת האיפוק, הוויסות שלו ומתפתחת יכולת הרגעה עצמית. זאת הודות להורה שעשה זאת עבורו ושימש עבורו למודל. כשהורה עסוק בצרכיו בשלב זה ולא מספק את צרכי התינוק מתחילה פגיעה. התינוק מרגיש חשוף וחסר.

בחיים הבוגרים השלכותיה של פגיעה זו יכולים להתבטא לדוגמא בצורך להרגיש עטוף: צורך במקלחות חמות בתדירות גבוהה, לבישת בגדים שיספקו את החוויה הזאת, וכו'. המשך הפגיעה בחיים הילדיים תבוא לידי ביטוי ע"י כך שהילד יוותר, ידחיק את צרכיו שלו ויתרכז בריצוי ההורה ומילוי צרכיו. מכיוון שזה הדגם המופנם בתוכו הוא עשוי להשתמש בו גם בחיים החברתיים. כך גם שם, עם חבריו יתנהג כמרצה, כנותן מענה לצרכיהם ויתעלם מצרכיו שלו. תהליך זה היוצר דפוס מופנם של ריצוי ושכיחת העצמי, עשוי להוות כרטיס כניסה לעולם הבגרות. בוגרים אלו מתארים חוויות של בלבול, אובדן זהות, ועלולים לחוש ריקנות ושבריריות.

אז מה עושים עם זה?

כבוגרים ניתן לנסות להשיב את ההקשבה פנימה, אל הצרכים, הרצונות והרגשות האותנטיים. לנסות לפתוח מרחב גדול יותר בקשר עם ההורה. מרחב בו הקיום האישי מתרחש כסובייקט. סובייקט ששואל את עצמו: מה מתאים לי? מה נכון לי? מה עושה אותי שמח? מה ממלא אותי?

מדובר בתהליך אינסופי שהוליך ומעמיק של הכרות עם העצמי, הקשבה לקולות הפנימיים ומתן מענה מתאים.

מתוך הקשבה פנימית זו, תוך כדי תיקוף ולגיטימציה , נבנה בתוך הנפש מבנה חדש שמחובר לצרכים האישים, ומתפתחת היכולת ההולכת ונבנית להיות סובייקט שיש לו נראות וקיימות בעולם. תהליך זה יכול לקרות בתוך קשר בו יש אחר משמעותי שמתקף עולם ריגשי, מהדהד רצונות, צרכים אישיים, תוך קבלה, חמלה ואמפתיה. אחר שמחזיר את ה"עצמי האמיתי" לקדמת הבמה, בונה אותו ומפתח אותו. תהליך משמעותי זה נרקם ומתאפשר בתוך קשר טיפולי.

המאמר נכתב ע"י אורנית לוי. עובד סוציאלית ופסיכותרפיסטית.