ילדים להורים נרקיסיסטים בהכרח הופכים נרקיסיסטים?

"האם ילדים להורים נרקיסיסטים הופכים בעצמם לנרקיסיסטים?"

שאלת שאלה טובה וחשובה, שמטרידה לא מעט אנשים. בקצרה, התשובה היא לא, לא כל הילדים להורים נרקיסיסטים הופכים בעצמם לנרקיסיסטים, אך הם נמצאים בסיכון גבוה לפתח קשת של קשיים רגשיים, קוגנטיביים והתנהגותיים הכלולים תחת המטרייה הנרקיסיסטית.  ילדים בסביבת הנרקסיסט עלולים לפתח גם סימפטומים גופניים ותחלואות שונות ומגוונות.

כדאי לזכור שהילד מנסה למצוא דרכים לחיות בתוך מערכת היחסים הקשה בה הוא תלוי, ולכן מסגל לעצמו התנהגויות שונות. התנהגויות אלו "משתלטות" על היכולת להיות משחקי וספונטאני וכך הילד שם על עצמו תפקיד של: "הילד המרצה", "הילד המושלם" או לחילופין "הילד המורד". ישנם ילדים שיהפכו קשובים ביותר לצרכי המבוגר וישמשו עבורו כמיכל. הביטוי "מיכל הפוך" קשור להורה שאינו מסוגל להכיל חומר רגשי ולכן הוא שופך אותו אל הסביבה (וגם אל הילד). בעקבות כך נוצר בלבול תפקידים - הילד מרגיש שהוא צריך לטפל בהורה ולהרגיע אותו. באופן הזה, ובלית ברירה, הילד מתכחש לצרכיו שלו ומזדהה עם המבוגר הפוגעני.

אפשרויות שונות

שאלת על "הורים" ו"ילדים". ייתכנו מצבים בהם הורה אחד מרוכז בעצמו, מניפולטיבי ופוגעני בעוד שההורה האחר יכול להיות גורם מאזן או מגן. ילד ששני הוריו פוגעניים, הסיכוי שלו להפנים דפוסים אלו גבוה יותר. כדאי לבדוק את עוצמת ההרסנות של ההורה הנרקסיסט אל מול גורמים חיצוניים מייטיבים, כגון: קשר עם קרוב משפחה אוהב, מאמן, מורה או מטפל. כדאי לך גם לקחת בחשבון את מבנה האישיות של הילד. מחקרים מראים שילדים שונים מגיבים באופנים שונים לאותה ההורות, לאותה הסביבה. 

הדאגה שלך מובנת ואף מוצדקת, אבל כדאי לזכור שיחד עם מודעות, טיפול ותהליכי תיקון רגשיים אפשר לבנות זהות יציבה שאינה תלוייה באישורים חיצוניים. ככל שהחיזוקים מגיעים בגיל צעיר יותר, הילד יכול לפתח אמפתיה עצמית וליצור מערכות יחסים בריאות ומאוזנות. באותו אופן, גם מבוגרים שנפגעו והפכו עצמם לפוגעניים במידת מה, יכולים לצאת למסע של הבנה, קבלה עצמית ותיקון של קשרים פנימיים וחיצוניים כאחד. 

מה לעשות? ראשית, יש להבין את הדינמיקה הנרקיסיסטית ואת הסיבות לקיום הבלבול, האשמה, ותחושת חוסר הערך. פעמים רבות, כשנפגעים קוראים על התופעה ישנו רגע מופלא בו הם מבינים שהם לא משוגעים. ישנה הקלה אדירה בגילוי הזה, שמה שהיה עד כה, לא היה תקין ולא היה באשמתם. ישנה ספרות רבה בנושא, פודקאסטים ומאמרים מצויינים (ספרים מצויינים, למשל: "הדמות מאחורי המראה של מנשה כהן", "הטרדה נפשית" של מארי פראנס הירגווין). אתר עוגן פורץ דרך בתחום הבאת נושא ההתעללות הרגשית לישראל. 

בעבודה הטיפולית, נפגעים מתחילים להבין שהם ראויים לאהבה, גם אם הם אינם "מושלמים". אני משתמשת במושג האהבה, כאשר בטיפול הוא מגלם בתוכו – תוקף, כבוד הדדי, הערכה לאדם כמו שהוא וראיית הטוב הבסיס שרוצה לצאת החוצה ולהתפתח. עבודה נוספת היא בפיתוח הקשר עם הגוף, עם כוחות יצירתיים ולמידת מיומנויות של הצבת גבולות, וויסות עצמי וארגון המחשבה. הטיפול היצירתי בשילוב אומנויות עושה עבודה מצויינת בעקיפת התנגדויות ועבודה על רבדים עמוקים, תוך שמירה מפני התפרקות (היצירה והעבודה על היצירה ולא "עליי"). 

כאשר אחד ההורים מגלה שהילד הופך להיות "כמו ההורה השני" ומציג "התנהגויות נרקיסיסטיות", כמו ניתוק רגשי, חוסר אמפתיה ושימוש באחרים ישנה בהלה גדולה. כאשר זה קורה, מומלץ מאוד, עוד לפני הטיפול בילד, לטפל בבהלה ובהשלכות שלה, כדי שהמבוגר, העד המתבונן, יוכל להיות עוגן עבור הילד המשתנה והמתעצב לנגד עיניו. 

נכתב על ידי:

הדס שולמן, מטפלת באומנות, דוקטורנטית לטיפול אקספרסיבי בשילוב אומנויות, פסיכותרפיסטית קוגנטיבית-התנהגותית

פרוייקט שאלות למטפלות

צוות "עוגן" יוצא בפרוייקט חדש ובו תוכלו לשאול שאלות אנונימיות בנוגע ליחסים/נרקיסיסטיים/פסיכופתיים ולקבל מענה מהצוות של "עוגן" או ממטפלות/ים שהוכשרו על ידן. תשובות לשאלות יתפרסמו ברשתות החברתיות. לצערנו לא נוכל להשיב על כל השאלות, כמו כן יש לשים לב כי מספר השאלות בטופס מוגבל.

את השאלות ניתן לשאול בקישור: https://forms.gle/e7TD5zUpcbv6Q3sg8