top of page

כיצד ילדות בצל הורות נרקיסיסטית פוגעת בערך העצמי

הערך העצמי שלנו הוא אולי המרכיב הכי חשוב באישיות ובבריאות הנפשית שלנו. הוא ישפיע על התחושות שלנו לגבי עצמנו, מצב הרוח שלנו, הקשרים החברתיים שניצור והמידה שבה נגשים את עצמנו. והמרכיב החשוב הזה מתפתח בעיקר דרך הקשרים המשמעותיים בחיים שלנו, ובמרכזם, איך לא, הקשר עם ההורים. אם ההורה הוא בעל קווים אישיותיים נרקיסיסטיים משמעותיים, עלולה להיות לכך השפעה שלילית ניכרת על הערך העצמי שלנו. למה זה קורה? והאם ניתן לתקן זאת?


צרכים נרקיסיסטיים בריאים


כדי להבין מה קורה כשדברים משתבשים, נתחיל בלהבין כיצד זה נראה כשהדברים תקינים.


כילדים, לכולנו יש "צרכים נרקיסיסטיים בריאים"- צרכים נפשיים שמילוי שלהם מאפשר מבנה נפשי תקין. כל ילד זקוק לדמות מטפלת שתראה אותו, תהדהד את תחושותיו ורגשותיו, תתפעל ממנו ומיכולותיו, ועם זאת תאתגר אותו גם לנסות להתקדם קדימה, בצורה אוהבת ולא ביקורתית. כל ילד זקוק להורה שייתן לו תחושת ביטחון וחופש לחקור את העולם, מתוך ידיעה שהעולם בטוח (יש הורה חזק וטוב שדואג לי ונותן לי גב למקרה שאפול). כל ילד זקוק להורה שייתן לו סביבה מוגנת ובטוחה (מבחינה פיזית ורגשית), שבה הוא יוכל להתפתח בקצב שלו, ומתוך הייחודיות ונטיות הלב שלו, בלי יותר מדי הפרעות אבל יחד ועם גבולות ששומרים.


איך זה נראה כשדברים משתבשים?


לא תמיד ההורה מאפשר לילד את מילוי הצרכים הללו. למשל, אם ההורה חרדתי מדי או מגונן מדי- הוא לא מאפשר לילד לחקור את העולם וללמוד על עצמו שהוא מסוגל להתמודד עם אתגרים. לחילופין, אם ההורה מאפשר חופש גדול מדי (למשל, הורה אדיש, מדוכא, הורה חלש מדי שצריך לדאוג לו או הורה שטרוד בדברים אחרים שאינם הילד), אז החופש גדול מדי, אין מספיק גבולות, וגם זה יפגע בתחושה של הילד שהעולם בטוח ושהוא יכול לחקור אותו בשקט כי יש מי ששומר עליו.


הורה עם קווי אישיות נרקיסיסטיים הינו פעמים רבות הורה שמרוכז בצרכיו יותר מאשר בצרכי הילד. על כן, הוא עלול להזניח את צרכיו הרגשיים של הילד (כגון צורך בגבולות, בהתפעלות ו/או בתיקוף רגשי), או "לגייס" את הילד ולהשתמש בו לצרכי ההורה. כך, הילד ילמד שכדי לשמח את ההורה או לרצות אותו, או כדי לא להרגיז אותו ולהתסכן בפגיעה והתעמרות, עליו להתנהג באופן אינו תואם את הרצון האותנטי שלו. למשל, להיות תלמיד או ספורטאי מצטיין, להיות ילד טוב שתמיד עושה מה שצריך, מוותר ועוזר לכולם, להסכים תמיד עם ההורה ולקבל את כל עמדותיו, וכו'.


כך או כך, במקרה של הורות נרקיסיסטית נגזלת מהילד סביבה שבה לרצונות, לתחושות ולרגשות האותנטיים שלו יש מקום לבוא לידי ביטוי והם מתקבלים באמפתיה תוך הצבת גבולות מתאימים ומידתיים להתנהגויות בלתי הולמות.



איך זה יבוא לידי ביטוי באישיותו של הילד?


לא כל הילדים יושפעו באותו אופן מאותה סביבה. כל ילד נולד עם חוסן וטמפרמנט שונה, ונטיות גנטיות לתכונות אישיות. המועדים ביותר לפורענות הם ילדים רגישים, מופנמים, שאין להם גורמי חוסן אחרים כמו כישורים חברתיים או הומור למשל.


ילדים שנפגעים מסביבה כזו, מצויים בסכנה לערך עצמי לא בריא, שיכול להתאפיין באחד או יותר מהבאים:

• ספק עצמי מנקר (קושי בקבלת החלטות, מחשבות חוזרות ונשנות של הלקאה עצמית, ועוד)

• חוסר בתחושת ביטחון בעצמם ובמקומם בעולם (הזכות שלי לתפוס מקום, להראות, לקבל מענה לצרכיי)

• חרדות מסוגים שונים (חרדה חברתית, OCD, התקפי חרדה ועוד)

• דיכאון או מצבי רוח עולים ויורדים

• קושי ביצירת יחסים בין אישיים טובים

• הימנעות מפעולות המקדמות את הערכים החשובים להם בחיים ואת ההגשמה העצמית שלהם

• הימנעות מכל מצב שבו אפשרית ביקורת או דחייה

• רגישות יתר לסביבתם ופחד עצום מדחייה

• קושי באסרטיביות ובהצבת גבולות

• קושי באמפתיה לאחרים

• התקפי זעם

• ועוד...


בנוסף, אנשים עם ערך עצמי פגוע מעריכים את עצמם בצורה מאד שלילית, או נעים בין הערכה עצמית חיובית שקורסת בכל פעם שיש פידבק שלילי או דבר מה שיכול להתפרש ככזה.


האם זה ניתן לתיקון?


כן, אך כמו כל שינוי משמעותי - זה דורש עבודה משמעותית והתמדה לאורך זמן.

הדרך הטובה ביותר להתמודד עם ערך עצמי לא בריא היא דרך טיפול פסיכולוגי. מכיוון שערך עצמי הוא דבר שנבנה בקשר, גם השיקום שלו באופן אידיאלי צריך להיות בתוך קשר מיטיב.


יחד עם זאת, ישנם כלים לעזרה עצמית, שחשובים מאד ליישום יחד או בנפרד מהטיפול. ההתמדה בהם משמעותית מאד ליצירת שיפור, ממש כשם שחשוב להתאמן כדי לשמור על כושר גופני.


כמה כלים לדוגמא:


1. יומן פירגון לעצמי- בכל יום לפני השינה, אמרו לעצמכם 3 דברים שעליהם אתם יכולים לפרגן לעצמכם היום. זה יכול להיות דברים קטנים או גדולים, החל ממעשה טוב שעשיתם, יעד שעמדתם בו, או אפילו שזכרתם לשתות מספיק מים. העיקר הוא בהתמדה, ובתירגול של דיבור מיטיב לעצמכם


2. ניטור ואיתגור מחשבות שליליות- יש הרבה סוגים של הטיות חשיבה שליליות, נקח לדוגמא את הכללת היתר (אף פעם לא מצליח לי/תמיד צוחקים עליי/תמיד נטפלים דווקא אליי וכו'.). נסו לעקוב וממש לרשום לכם בכל פעם שעולה מחשבה כזו, מתי זה קרה, מה היה ההקשר ואיך זה גרם לכם להרגיש ולהתנהג. ואז, נסו להחליף את סימן הקריאה בסימן שאלה – האם *תמיד* צוחקים עליי? האם *אף פעם* לא מצליח לי? האמנם?


3. תרגול הקשבה לרגשות – פגיעה בערך העצמי החלה כשלרגשות והצרכים שלנו לא היה מקום. מפתיע עד כמה אנשים מפנימים זאת ולא נותנים בעצמם מקום לרגשות שלהם. את העבר אין דרך לשנות אבל ניתן לשנות את ההווה ולתת מקום לרגשות ולצרכים שלכם. שימו לעצמכם תזכורת כמה פעמים ביום לשאול את עצמכם- מה אני מרגיש עכשיו? אפשר גם להיעזר בתרגולי מיינדפולנס ייעודיים לכך (אפשר למצוא הרבה חינמיים אונליין). תרגלו הקשבה לרגש והקשבה לגוף. רק הקשבה. המטרה היא לא לעשות עם זה משהו, אלא ללמוד להקשיב לעצמכם ולתת לתחושות שלכם מקום.


המשימות לא תמיד קלות, בעיקר למי שלא רגיל להתייחסות אדיבה ונעימה לעצמו. אבל התמדה בהן יכולה להניב רווח גדול ושיפור באיכות החיים.

בהצלחה!


כותבת הפוסט: ד"ר מיכל ויס, פסיכולוגית קלינית, מייסדת "עצמי בריא".

Comments


bottom of page