top of page

גורמי חוסן המסייעים בצמיחה מפגיעת הורות נרקיסיסטית

התעללות נרקיסיסטית הינה התעללות רגשית אשר פוגעת עמוקות בהתפתחות הנפשית התקינה. וככזאת נכון לחשוב על גורמי חוסן אשר מקדמים התחזקות נפשית והתפתחות, למרות הפגיעה. המושג חוסן (Resilience) הופיע לראשונה בשדה הפיזיקה, כדי לתאר התנהגותו של קפיץ. מקור המושג הוא הפועל הלטיני Resalire המורכב מהמילים Re שמשמעותו חזרה ו Salire שמשמעותה לקפוץ. משמעותו של המושג בהקשר זה היא יכולתו של הקפיץ לחזור לצורתו המקורית לאחר שהופעלו עליו שינויים כלשהם. פרושו של המושג המושאל חוסן (Resilience) הינו יכולתו של הפרט לחזור למקור כוחותיו לאחר אירועי חיים משבריים. כאמור גדילה בצילו של הורה נרקיסיסטית מורכבת מהרבה מאוד סיטואציות פוגעניות העשויות להיות טראומטיות. המאמר הנ"ל יעסוק בגורמים אשר עזרו לנפגעים לבנות חוסן לאור הפגיעות אותן חוו. המאמר מתבסס על מחקר אשר נערך על ידי מארג'ו מאאט, קרינה מאאט, אגדה אוסיאוטי וטנג'ה ארלה בפינלנד בשנת 2020. המחקר בחן גורמי חוסן אצל 13 בוגרות/ים (רובן נשים) אשר חיו עם הורה נרקיסיסט בילדותם. המשתתפות/ים התבקשו לתאר את חווית ילדותם תוך כדי שאלות מנחות. ניתוח הנתונים הצביע על מספר גורמים אשר עזרו למשתתפים לבנות בתוכם חוסן.


תסמיני הפגיעה ומודעות להפרעה

על פי דיווחי המשתתפות/ים תסמיני הפגיעה הנרקיסיסטית באו לידי ביטוי בביטחון עצמי נמוך, בקושי לסמוך על עצמם, ובחוסר האמונה כי יש באפשרותם להגיע להישגים. המשתתפות/ים תארו את חווית הגדילה בצילו של הורה נרקיסיסט כחוויה הישרדותית קשה וכואבת. רבים ציינו כי התקשו לייצר ולתחזק קשרים חברתיים בגלל רגשי הנחיתות והבושה שנגרמו להם בילדותם, סבלו ממחלות פיזיות, נפלו לשימוש בסמים וחוו ניסיונות אובדניים. הבנת ההפרעה שיש להורה ברמת ההמשגה, התסמינים והשלכות ההפרעה על הילד/ה צוינו ע"י המשתתפות/ים כתורמת לבניית החוסן. הבנת ההפרעה עזרה לתקף את הטראומה אותה חוו בעבר ולשמור על עצמם מפני פוגענות ההורה בהווה.


מרחק

גורם נוסף שתרם לבניית החוסן היא שמירת מרחק מההורה הפוגע. שמירת המרחק התבטאה גם במרחק פיזי וגם במרחק נפשי מההורה. כשהיו ילדים רבים מהם נעדרו שעות ארוכות מהבית על מנת לא להיות במחיצתו של ההורה הפוגע. גם כיום בבגרותם חלקם שומרים על הילדים שלהם ויוצרים עבורם את המרחק המתאים מסבא וסבתא.


היבט ריגשי

המשתתפות/ים ציינו כי היכולת לזהות ולנהל רגשות עזרו להם מאוד בבניית חוסן. האימהות הנפגעות הביעו חשש מלחזור על דפוסי ההורות אותן חוו. הן עסקו בבדיקה מתמדת של דפוסי ההתנהלות האימהית שלהן תוך כדי הקשבה לרגשותיהן. נקודה נוספת אותה ציינו משתתפות המחקר קשורה לחשיבה שלילית. אחת ההשלכות של גדילה בצילו של הורה נרקיסיסט היא חשיבה שלילית. זה בא לידי ביטוי בן היתר בכך שפרשו רגשות של אנשים אחרים באופן שלילי. הן ציינו כי היו צריכות לעבוד עם נטייה זו.


טיפוח קשרים מיטיבים

רבים מהמשתתפות/ים תארו כנקודת אור את התוועדותם למערכת יחסים מיטיבה עם האחר. היכולת לחוות אנשים מיטיבים תוארה כתובנה חשובה. מערכת יחסים מיטיבה המספקת תמיכה ובטחון בנתה וחיזקה חוסן פנימי. זכו לה אלה שיכלו לחלוק את חוויות הילדות הטראומטיות ואת דאגותיהם העכשוויות עם אחרים.


הצטרפות לארגונים חברתיים

הצטרפות לארגון או קהילה ולקיחת תפקיד של עוזר צוין גם הוא כבונה חוסן. עבור חלק מהמשתתפות/ים המודעות לנרקיסיזם של ההורה הציתה משאלת לב לעזור לאחרים. נראה היה שפעילות חברתית נותנת משמעות לחוויות עבר, ומחזקת תחושות של קבלה וערך עצמי.


הקשבה לגוף ולנפש

רבים ממשתתפי המחקר ציינו לחיוב את הפעילות הגופנית ואת הבילוי בטבע כיעילים לשחרור מתחים וכמציאת מרחב אישי. מימוש תחביבים תרם אף הוא לחיזוק המרחב האישי.

ככל שמשתתפות/י המחקר גדלו כך גדלה הבנתם לגבי מחלתו של ההורה. הם הבינו כי הניסיונות שלהם לשנות את ההורה לא יצלחו וכי די להם להאשים את עצמם בבעיית ההורה. רבים מהם פנו לטיפול על מנת לעבד חוויות ילדות מחד וקשיים עכשוויים אותם חווים עם הוריהם מאידך. הטיפול היווה עבורם מקום מקבל, חומל, בונה ומצמיח.


לסיכום

חשיבותו של מחקר זה הוא בכך שהוא פורש בפנינו נקודת מבט אופטימית. כאמור, הפגיעה של ההורות הנרקיסיסטית הינה פגיעה ארוכה ומתמשכת הנושאת אופי טראומטי. המחקר מראה כי על אף מורכבותה של הפגיעה ניתן לצמוח ממנה ולהתחזק באמצעות טיפול נכון, מודעות, הקשבה לגוף ומציאת גורמי תמיכה חברתיים ולהמשיך ולקיים חיים רגשיים בריאים גם לאחר התעללות מורכבת זו.


כותבת המאמר: אורנית לוי- עובדת סוציאלית פסיכותרפיסטית, מתמחה בטיפול בטראומה.


עריכה: צוות עוגן

コメント


bottom of page