מיזם 'עוגן' מנגיש עבור העוקבים/ות תשובות לשאלות נפוצות שעולות מנפגעי התעללות נרקיסיסטית/פסיכופתית. #שאלותנפוצות
האם הנרקסיסט\פסיכופת יכול לקיים מערכת יחסים טובה?
לאחר מערכת יחסים סוערת ופוגענית רבים מהנפגעים נשארים עם השאלה האם הם אשמים במה שהיה והאם מערכת היחסים הבאה של הנרקיסיסט/פסיכופת יכולה להיות טובה. בבסיס השאלה עומדות תחושת נטישה, הפחד שאנחנו ניתנים להחלפה ובעיקר תחושת אשמה על אופי הקשר. לעיתים, עולה המחשבה כי אם היינו פועלים אחרת או אומרים משהו באופן יותר מדויק, הנרקיסיסטים בחיינו היו מבינים והקשר לא היה מגיע למצב קשה כל כך. מחשבה זו עלולה לחזור על עצמה, להטריד ולגרום לכאב רב.
בנוסף, פעמים רבות מאשימים הנרקיסיסטים את הנפגעים בכך שהם אשמים וכל הדרדרות הקשר התרחשה בגללם. לרוב הם לא יקחו אחריות על חלקם באופי הקשר ולעיתים ישתמשו בניסיונות לעורר קנאה או לנקום בנפגעים על ידי כך שיספרו (ישירות או בעקיפין) על הזוגיות החדשה והטובה (כביכול) שהם נמצאים בה עכשיו, או שיאמרו שלכאורה יוכלו בקלות להחליף את הנפגע בבן/בת זוג טובים יותר.
חשוב להבין שככל שמאפייני הפרעת האישיות קשים יותר, הסיכוי כי הנרקיסיסט/פסיכופת יצור מערכת יחסים טובה הינו קטן יותר. יתכן, שיהיו לו כמה מערכות יחסים שטחיות שיראו לכאורה וכלפי חוץ כטובות, אך ככל שהקשר יהפוך קרוב יותר ומשמעותי יותר, כך גודל הסיכוי שהם ישחזרו מערכת יחסים פגועה.
מערכות היחסים שאנו יוצרים מושפעים מתבניות של מערכות יחסים ראשוניות שהיו לנו שהוטבעו בנפשנו ועיצבו אותה. מודלים של מערכות יחסים ראשוניות הם אלה שמשפיעים על מערכות היחסים בעתיד. נרקיסיסטים/פסיכופתים חוו מערכות יחסים ראשוניות פגועות מאוד לרוב (על כן פיתחו את הפרעת האישיות) ועל כן, נפשם התפתחה באופן פגוע. מסיבה זו הסבירות כי יפתחו קשר מיטיב ללא טיפול קטנה.
כמו כן, רוב האנשים בעלי הפרעת אישיות אינם רואים את המציאות כפי שהיא ונוטים להשליך מעולמם הפנימי על המציאות. כך שאם הם חווים בנפשם מערכות יחסים כפוגעות ופגומות מלכתחילה, ישנה סבירות גבוהה שכל קשר שיהיו בו יהפוך לכזה בעיניהם. זאת משום שזה מה שהם מכירים מהעבר ומשחזרים בקשרים חדשים. בשל כך גם אם בני זוגם ינסו לפעול באופן מיטיב הם יהפכו במהרה להיות חלק מהשיקוף של עולמו הפנימי של הנרקיסיסט/פסיכופת המגולם כלפי חוץ.
במידה והנרקיסיסט ירצה לקחת אחריות על תיקון מערכות היחסים שהוא יוצר וילך לטיפול על מנת לעשות זאת וככל שההפרעה פחות חמורה, ישנו סיכוי לשינוי. אך הסיכוי לשינוי ללא טיפול הינו קטן מאוד.
כותבת הפוסט: עינב יולביץ', פסיכולוגית קלינית, ממקימות עוגן