top of page

כיצד נשמור על העצמי של ילדינו בהורות משותפת עם הורה בעל קווי אישיות נרקיסיסטיים

חיבור של אדם לצרכים ולרצונות שלו הינו חלק מהתפתחות "עצמי אמיתי" שמאפשר נפרדות מהאחר והתפתחות נפשית בריאה. לעיתים כאשר ישנה הורות משותפת עם הורה בעל קווים נרקיסיסטיים, אנו רואים שההורות מקשה על הילד לפתח עצמי נפרד מזה של ההורה שלו. המאמר הבא מסביר למה זה קורה ומה ניתן לעשות כדי לעזור לילד לפתח עצמי אמיתי משלו.

אנשים בעלי קווי אישיות נרקיסיסטיים מתקשים, בין השאר, בנפרדות מהאחר. הדבר בא לידי ביטוי בהשלכה של חלקים שלהם על סביבתם ובקושי לראות את האחר כסובייקט נפרד בעל צרכים, רצונות, מחשבות ודחפים שונים משלהם. ילד להורה בעל מאפייני הורות נרקיסיסטיים יתקשה לפתח עצמי נפרד שכן ההורה, שרואה אותו כחלק ממנו, לא יאפשר לו למעשה לגלות את העצמי האמיתי שלו. כך, חלק מהילדים יגדלו להיות כלי בשרות ההורה וירצו אותו דרך עמידה בציפיותיו ומחיקת הרצונות שלהם (זה יכול להתבטא בכך שילד ילך בעקבות חלומות ההורה וילמד למשל חוג/תואר שאינו מעניין אותו וכן יכול להתבטא בכך שילד שההורה השליך עליו את החלקים ההרסניים או הדחויים שבו יהיה ילד שהתנהגותו משקפת את ציפיות ההורה ממנו להיות כביכול "הילד הרע").


ילדים כאלו מתקשים לגלות את העצמי האמיתי שלהם שכן ההורה מעולם לא התעניין בהם באמת ולא עזר להם לגלות את מי שהם. ילדים שכן ישאפו ללכת בעקבות רצונותיהם יגלו שהדבר קשה מאד ומעורר הרבה פעמים תחושות של אשמה וכאב שכן הם חשופים לביקורת מתמדת ולניסיונות חוזרים ונשנים של ההורה לחבל בתהליך הנפרדות שלהם ממנו ובתהליך גילוי העצמי האמיתי שלהם. ילדים אלו נמצאים בסיכון לפתח ערך עצמי נמוך, מתקשים להבין מי הם באמת ולעיתים רבות מרגישים לא ראויים לאהבה שכן האהבה תמיד הייתה על תנאי.


במקרים של הורות משותפת, ההורה השותף יכול לעזור לילד בכמה אופנים:

• כהורים שותפים עליכם לפתח נפרדות מההורה השני- פעמים רבות בזוגיות או לאחר פרידה אנו רואים שהאדם בעל מאפייני האישיות הנרקיסיסטיים עדיין מוטמע בתוך נפשו ובתוך מחשבותיו של האדם הנפגע . כך, יתכן שאתם כל הזמן חושבים מה הנרקיסיסט יגיד? איך יפעל? בכך אתם מנסים כביכול לעזור לילדכם. אולם כל עוד אתם מתקשים לחשוב באופן נפרד מההורה השותף תתקשו להכווין את ילדיכם לפתח נפרדות. הסבירות גבוהה שבתוך מערכת היחסים עם ההורה השותף עברתם מניפולציות והתעללות שהקשו על יכולתכם לנפרדות ולכן כדי לעזור לילדכם, כדאי שתעזרו קודם כל לעצמכם. על כן מומלץ ללכת לטיפול על מנת להשתחרר ולפתח את העצמי שלכם באופן נפרד מההורה בעל מאפייני האישיות הנרקיסיסטיים.


• שקפו ותנו תוקף לילדכם- לשיקוף יש תפקיד חשוב בהתפתחות. כשילדכם מבטא במילים או בהתנהגות את רגשותיו או צרכיו- שקפו והנכיחו אותם על ידי משפטים כגון: "אני רואה שמכעיס אותך ש..." או למשל "שמתי לב, שבניגוד אליי, אתה דווקא מאד אוהב את השיר הזה " או" אני חשבתי ככה.. .אני שומעת שאתה דווקא חושב אחרת" דרך השיקוף תוכלו לעזור לילד להבין מי הוא באופן נפרד מאחרים. בהזדמנות זו תוכלו לנרמל את תחושותיו כך שירגיש שזה בסדר שהוא אחר ושונה מכם ומההורה השני. המסר הוא שיש לו חלקים שונים ולכולם יש מקום. בנוסף, אנו רואים שילדים הגדלים בצל הורות בעלת מאפיינים נרקיסיסטיים עלולים לחוש אשמה רבה, שכן כל פעם שהילדים חושבים, מרגישים או מתנהגים אחרת מהמצופה הם חשופים לביקורת ושיפוטיות. תיקוף יכול לסייע בשחרור ילדכם מאשמה. תוכלו למשל להגיד לילדכם משפטים כמו: " זה בסדר שאתה חושב אחרת מאבא/אמא, גם ממני אתה חושב הרבה פעמים אחרת. מותר לך" ובעצם דרך זה לסייע בתהליך הנפרדות של ילדכם ובשחרור שלו מאשמה. כשאתם מקבלים את זה, הילד לומד שזה בסדר שירגיש כך גם מול ההורה השני.


• שאלו את הילד שאלות לגבי עצמו- דרך שאילת שאלות סקרניות לגביו, תוכלו לעזור לילדכם להכיר את עצמו ובנוסף לתת לו את התחושה שמה שהוא חושב חשוב לכם. כך למשל תוכלו לומר: "איך אתה מרגיש לגבי זה?", "מה חשבת כש...?", "לאיזה חוג היית מעדיף ללכת?", "מה דעתך לגבי..?" שאלות אלו יאפשרו לילדכם להבין שיש משמעות לתחושותיו, וכן יעודדו אותו להסתקרן לגבי עצמו, לפתח דעה עצמאית ולתת לעצמו מקום.


• תקנו וקחו אחריות- כמו בכל קשר, גם בקשר עם ילדינו אנו יכולים לטעות. במקומות אלו התנצלו וקחו אחריות. חשוב שהקשר שלכם עם הילד יכלול אמפטיה לרגשותיו וסביבה בטוחה ומאפשרת חקירה. אחד הדברים החשובים בקשר מיטיב הינו האפשרות לתקן. אם עשיתם משהו שפגע בילד- קחו אחריות והתנצלו. התנהגות זו מהווה מודל לקשר מיטיב שבו יש לקיחת אחריות וראיית האחר.


לסיכום: לגדל ילדים זה תמיד מורכב, בוודאי בצל הורות נרקיסיסטית. יחד עם זאת, גם במציאות כזאת ניתן ואפשרי לעזור לילד להתפתח באופן תקין ומיטבי ולעזור לו לגלות את עצמו. -מכיוון שהנושא מורכב ורגיש, מומלץ להיות בהדרכת הורים וטיפול.


הכותבת: ליבנת ליכט, עובדת סוציאלית קלינית, מטפלת בנפגעי ונפגעות התעללות נפשית.

Comments


bottom of page