התעללות נרקיסיסטית הינה שימוש באדם אחר באופן מניפולטיבי לצורך קבלת חיזוק לערך העצמי, תחושת שליטה, כח, או סיפוק אחר. בניגוד לקשר הדדי ומיטיב פחות או יותר, שבו שני הצדדים מסוגלים להיות אמפתיים, לראות את הצורך של האחר ולתת לו לגיטימציה, עבור הפוגע בקשר שיש בו התעללות נרקיסיסטית, האדם האחר הינו אובייקט (חפץ). לעיתים כמו במקרים של פסיכופתיה או נרקיסיזם מליגני (ההבדלים בין שתי הפרעות אלה, אינם גדולים במיוחד), תיתכן פסאודו - אמפטיה. כך, בתחילת הקשר (בעיקר) תראה אמפטיה משני הצדדים בעוד שהצד הפוגע איננו אמפטי באמת, אלא עסוק בללמוד את צרכיו של הנפגע על מנת שידע כיצד להשתמש בו לצרכיו שלו. בקשר שיש בו התעללות נרקיסיסטית ישנם דפוסים חוזרים של מניפולציות ותקשורת קלוקלת שמשאירות את הנפגע מבולבל, בודד ולא בטוח בלגיטימיות של צרכיו והאופן בו הוא תופס את המציאות.
מאפייני התקשורת בהתעללות הנרקיסיסטית (הכתוב הינו בלשון זכר אך נוגע לשני המינים):
דיבור חד משמעי - יש אמת אחת והיא האמת שלו, כאשר הוא מביע את דעתו לרוב יביע אותה באופן פסקני וחד משמעי, כמעט ולא ישתמש במילים מעדנות, כגון "לדעתי", או "נראה לי ש" וגם אם כן, יהיה זה מס שפתיים. המסר העיקרי של דבריו יהיה "אני צודק ואין מקום לחשיבה שונה משלי".
ביטול - ביטול בוטה של רגשותיו או נקודת מבטו של האחר על ידי שימוש בשפה מקטינה ומבטלת, דוגמאות: "שטויות", "אתה לא יודע על מה אתה בכלל מדבר", "את לא מבינה בזה, מי שאל את דעתך?".
הקטנה (מינימיזציה) - הקטנת הפגיעה שחש אדם נוסף בקשר, או הקטנת המשמעות של מעשים פוגעניים שעשה הפוגע. לדוגמא "נו באמת זה לא היה כזה נורא", "מה את עושה עניין", "את היסטרית".
התמקדות בטפל והפיכתו לעיקר - על מנת לצאת מסיטואציה שאיננה נוחה, או כדי לחוש עליונות יטה הפוגע להעצים משהו קטן שמצא בדבריו של האחר שאיננו מדוייק או אינו לטעמו, כאילו היה המסר בכללותו.
קור רגשי - מול מצוקה של אדם אחר יטה הפוגע להביע קור רגשי עד כדי אכזריות ממש. לעיתים יגביר הנפגע את ביטויי הרגש על מנת לעורר את הפוגע, אך לרוב ישאר הפוגע בעמדתו המרוחקת ואף עשוי לבקר את הנפגע על ביטוי רגשותיו מה שמביא לפגיעה חמורה יותר ותחושה של בדידות וייאוש.
חוסר יכולת לשמור על קשב - התעסקות בטלפון, נדידת המבט לכיוונים שונים, פיהוקים בלתי פוסקים וכו', כך שהאדם המדבר מקבל את התחושה שמה שהוא אומר אינו חשוב, או לא מעניין.
יש מקום לאדם אחד בלבד - שיח הנסב באופן עקבי סביב קשייו או הצלחותיו של אדם אחד בקשר תוך מתן מעט מקום לענייניו של האדם השני.
ביקורת חוזרת - זו יכולה להיות ביקורת מוסווית או גלויה, אשר תיגע פעמים רבות במקומות כואבים (במיוחד אם מדובר בפסיכופט או נרקיסיסט מליגני ובמיוחד אם ישנו מרכיב סדיסטי). לרוב ירגיש הצד הנפגע בקשר קושי לקבל החלטות או לנסות דברים חדשים בשל החשש לקבל ביקורת, ולעיתים יחוש שעליו להוכיח לפוגע את יכולותיו כדי לזכות בהערכתו.
השלכה - כאשר הצד הפוגע בקשר משליך רגשות ודחפים שאינו יכול להתמודד עימם על הצד השני בלי קשר למציאות. לדוגמא: "את בוגדת בי", או "אתה משקר" כשלא היו הדברים מעולם (להסבר מעמיק יותר לחצו כאן ).
שקרים - שקרים בלתי פוסקים, בנוגע לכל דבר ובלבד שיהיה בהם רווח ויאפשרו למשקר להשיג את מבוקשו. כאשר מנסים לעמת את הפוגע עם שקריו, הוא יכחיש או ינסה להאשים את האדם הנוסף בקשר.
תקשורת מילולית הינה אחד האמצעים בעזרתם אנו יוצרים חיבור עמוק בתוך מערכת יחסים. ברוב המקרים, כאשר מתרחשת התעללות נרקיסיסטית בקשר, הפוגע יהיה מאופיין בדפוסים חזקים של הפרעת אישיות (הכוללת קווים נרקיסיסטיים ופסיכופתיים), ויתקשה מאד ליצור מערכות יחסים עמוקות הרואות את האחר ואת צרכיו, ולמעשה יהיה עסוק יותר בסיפוק צרכיו שלו. ביטוי להשטחת הקשר יתקיים בתקשורת מילולית פוגענית ומקטינה, לצד התנהגות קשה ופוגענית. לעיתים יופיעו סממנים דומים גם בקשרים שאין בהם התעללות נרקיסיסטית, אך במקרים אלה עוצמת הסממנים תהיה נמוכה יותר, ניתן יהיה לפתוח שיח בנושא והצד הפוגע יראה כנראה יותר אמפטיה לנפגע ויכולת לשינוי. כמו כן, לא בכל קשר מתעלל נרקיסיסטית יופיעו כל הסימנים לעיל. מודעות לסימנים אלה תאפשר את הקטנת ההשפעה שלהם והקטנת ההרס הפסיכולוגי שהם מביאים.
כותבת הפוסט: עינב יולביץ', פסיכולוגית קלינית מומחית, ממקימות עוגן.