האם חווית מצב בו אדם קרוב אלייך האשים אותך במשהו שכלל לא היה רלוונטי אלייך? אמר לך שאתה כועס, כשהיית לגמרי רגוע, אמר לך שאת בוגדת כשלא היו הדברים מעולם? פעמים רבות זוהי השלכה.
זיגמונד פרויד וממשיכיו דיברו על מספר מנגנוני הגנה שכולנו משתמשים בהם ואשר עוזרים לנו לא להתמודד עם קונפליקטים פנימיים קשים. מנגנוני ההגנה הללו מעוותים את תפיסת המציאות על מנת שנוכל להתמודד עם המציאות הלא פשוטה שאנו חיים בתוכה. בין מנגנוני ההגנה תמצאו הכחשה, השלכה, הדחקה, היפוך תגובה ועוד. שימוש במנגנוני הגנה הוא תקין ואפילו חשוב על מנת שנוכל להתמודד בעולם באופן מסתגל. אך כאשר ישנו שימוש מאסיבי (בכמות רבה) במנגנוני ההגנה, תפיסת המציאות מתערערת, יכולתו של האדם לתפקד באופן מסתגל נפגעת וכך נפגעים גם הקשרים הבין אישיים שהוא יוצר.
השלכה הינה מנגנון הגנה. כאשר אדם אינו מסוגל להתמודד עם רגשות או דחפים העולים מתוכו הוא מתייחס אליהם כמו תפוח אדמה לוהט ומשליך אותם על האחר. כך למשל, במקום להכיר בכך שהוא מקנא, יאשים אחרים בקנאה. ניתן גם להסתכל על השלכה כהקאה על אדם אחר: אדם מרוקן מתוכו את שאינו יכול להכיל ומשליך אותו על הסובבים. מדובר מנגנון לא מודע אשר אין לאדם שליטה עליו.
אוטו קרנברג, פסיכואנליטיקאי ותאורטיקן, מסביר כי אנשים בעלי הפרעת אישיות יטו לשימוש רב במנגנוני הגנה כגון השלכה. לדבריו אישיותם לא התפתחה מספיק מבחינה פסיכולוגית ועל כן אינם יכולים לעשות אינטגרציה של חלקים שונים בתוכם. בשפה פחות פסיכולוגית, לאנשים בעלי הפרעת אישיות תפיסת ערך עצמי שברירית, הם נוטים לחוש כי יש להם יכולות אדירות ומאידך כי אינם שווים דבר (זוהי תחושת ערך מפוצלת ולא אינטגרטיבית).
אדם שאינו סובל מהפרעת אישיות יוכל להכיל בתוכו רגשות קשים, ביקורת, להתבונן בתוכו ולהכיר בכך שפגע באחר. במקרה זה לרוב יחוש אמפטיה למי שנפגע ממנו ויתנצל על כך. אדם הסובל מהפרעת אישיות יתקשה מאוד לקחת אחריות על תחושות שקשה לו להתמודד עימן, לקבל ביקורת, או להכיר בכך שפגע, שכן הכרה בכך תערער לגמרי את תחושת הערך שלו. על כן, יטה להשליך את תחושותיו. במקום לומר "אני כועס", או "אני עצוב ולכן הגבתי בצורה כזו", הוא ישליך ויאמר שהאחר כועס או עצוב. אם ננסה לדבר על ההשלכה עם אדם בעל הפרעת אישיות סביר להניח שהוא יעבור להכחשה וישלול כל אשר נאמר על מנת לשמר את ערכו העצמי.
למה חשוב להכיר את המושג השלכה ולזהותו בהתנהגות האחר?
השלכה מאפשרת מבט לעולמו של המשליך. כך למשל אם הוא אומר שאת בוגדת או רוצה לבגוד, תוכלי להבין שיתכן שמחשבות אלה עולות בו.
הבנה של מנגנון ההשלכה מאפשרת להימנע מתחושה של תעתוע המציאות (גזלייטינג), כאשר תוכלו לזהות את המנגנון המופעל עליכם, יצטמצמו תחושות הבלבול והתסכול.
סביר להניח שרבים מכם חוו השלכה פעמים רבות וניסו להתמודד עימה על ידי הסברים ארוכים שיסבירו את נקודת מבטכם. הבנה כי זהו מנגנון לא מודע שחוזר על עצמו ואינו מאפשר שיח, תאפשר להימנע מויכוחים וניסיון להסביר ובכך תמנע סבל פסיכולוגי רב.
להתמודד עם אדם המשליך עלייך את רגשותיו יכול להיות מבלבל מאוד וליצור מציאות מתעתעת. לעיתים, ההשלכה לא תהיה רק מעולמו של המשליך, לעיתים יהיה משהו בדבריו. תפקידינו לבדוק האם מה שנאמר לנו הינו השלכה בלבד או שיש לנו חלק בהאשמות. במקרה האחרון חשוב שנדבר על כך וניקח אחריות. במקרים בהם אתם חשים כי שוב ושוב מושלכת עליכם חוויה שאיננה קשורה אליכם ושום הסבר לא עוזר קבלו שזה המצב, וכי לרוב שיחה לא תאפשר שינוי ולקיחת אחריות, אל תכנסו לאש שתעורר שוב סערה ומצוקה פסיכולוגית.
כותבת הפוסט: עינב יולביץ', פסיכולוגית קלינית מומחית, ממקימות עוגן.