top of page

בכל פעם שרציתי לעזוב הוא הפציץ אותי באהבה

הוא בוגד בי כבר מעל 35 שנה.

כי אני מתסכלת אותו,

כי משהו בשפת הגוף שלי גורם לו לכך,

כי כל הגברים בוגדים ורוב הנשים שותקות,

כי הוא נמשך לזה וכשהוא לא עושה את זה, זה בשבילי.

אין לזה שום משמעות עבורו. הוא אוהב רק אותי.

אני עושה סתם עניין,

"נשיקה זה לא סקס",

"מציצה זה לא סקס וזה קרה רק פעם אחת".

"לא עשינו סקס, רק דחפתי לה אצבעות אני אפילו לא יודע אם היא באמת גמרה או שעשתה את עצמה".


הוא בוגד בי כי מפריע לי שהוא נוחר בלילה, והיא אמרה לו שמצידה שינחר העיקר שישן איתה.

הוא בוגד בי כי רציתי לעזוב אותו סוף סוף וללכת עם אחר שאהב אותי, לא הקטין אותי, לא ערער על המציאות שלי ולא ניסה לתקן אותי. והוא חייב לבגוד בי כי הוא לא יכול להחלים ממה שעשיתי לו.

אז מה אם בכל פעם שרציתי לעזוב הוא הפציץ אותי באהבה וחיזורים גורליים ותחנונים שלא אעזוב, ואחרי שנשארתי הוא המשיך בשלו.


ובכלל, להיות בקשר עם ארבע או חמש נשים במקביל זו לא בגידה, זה רק מראה לך שהן לא חשובות לי. זו לא אהבה כמו שהרסתי לך. ובכלל, זה לא מפריע לי לאהוב אותך".

"אם לא היית מחפשת, לא היית יודעת וזה לא היה מכאיב לך".

כבר שבעה חודשים מאז ששלחתי אותו מעל פני.

כבר שבעה חודשים שלא קוראים לי "מרוקאית" כי אני כועסת בקלות (על עוולות ואי צדק) או אומרים לי ספק בצחוק ספק ברצינות, "כמה, כמה רוע!".



כבר שבעה חודשים שלא מתעלמים ממני או ממה שאני אומרת וטוענים שלא אמרתי. שאני יכולה לשכב בנחת בלי חשש שאיחשב עצלנית ובטלנית. בלי שאגיד משהו ויסתרו אותי עם ההפך רק כי אני אמרתי את זה. מבלי שאחזור מהמספרה ויאמרו לי "שוב היית במספרה?", מבלי לחשוב לעצמי כשהוא נוגע בי "גם בהן הוא נוגע ככה?".


כבר מספר חודשים שכיף לטעות. לטעות בקטן, לטעות בגדול ואף אחד לא מחכה בקצה ללעוג או להטיף. רק אני מתקנת את הטעויות שלי.


Комментарии


bottom of page