היא אף פעם לא רצתה לבוא לקנות איתי בגדים

כשהייתי ילדה היא אף פעם לא רצתה לבוא לקנות איתי בגדים. היא בעצמה היתה הולכת עם אותם סוודר וגינס כל החורף וכל מיני סמרטוטים ישנים. תמיד בכביסה היו נעלמים לי בגדים. למרות שהיא היתה עושה אולי פעם בשבוע. היו קונים לי בגדים פעמיים בשנה. הייתי צריכה להתחנן שתבוא לקנות איתי חזיה. וגם אז אחרי שעה התחילה להתלונן שכואב לה הרגלים, הגב, לא יודעת מה. אם החלפתי בגד יום אחרי יום היא היתה אומרת מה זה, את סנובית שצריכה להחליף בגדים כל יום? עד היום אני אכולת רגשות אשמה אם אני קונה לעצמי בגד. ואין לי טעם בבגדים בשיט.

עם המשכורת הראשונה שלי בעבודה לפני הצבא הוצאתי 1000 שקל על בגדים ביום אחד (אנחנו מדברים על לפני 20 שנה). אבל זה סיפור ליום אחר.


כשהייתי בת 12 הגיעו (שוב) בגדים מהבנות דודה שלי מאמריקה. היו שם כמה טי שירטס רחבות כאלה. כשהיתה איזו מסיבה לאחת הבנות לבשתי את הג’ינס היחיד שהיה לי וטי שירט כזאת. כשחזרתי משם היא צבטה לי את הבגד ואמרה מה זה, ככה את יוצאת מהבית? כן, אם היה לך לב לקחת אותי לקנות בגדים אולי היה לי מה ללבוש.


אח שלי אמר לי לא מזמן שהוא גם מתנתק ממנה לתקופה. אמרתי לו שאני תומכת בו לגמרי. הדבר אולי הכי קשה זה שלא מאמינים לנו. אני צריכה לשבת מול אנשים ולשמוע אותם ממציאים תרוצים בשביל אמא שלי- "היא לא באה לראות אותך כי היא לא מרגישה בנוח עם הבת זוג של אבא", "היא פשוט עייפה", "היא לא התכוונה", "אין כמו אמא", "אמא יש רק אחת"... לא אנשים, אתם לא יודעים מה זה לחיות עם אמא שלי. היא לא כזאת מסכנה וטובה כמו שהיא נראית. בעצם, ניסיתם לדבר איתה פעם? אין לה חברים, גם שני האחים שלי לא מסוגלים להיות איתה יותר משעתיים רצוף באותו חדר.

כשהייתי יותר צעירה רקדתי במסגרת של מחול מודרני. בהופעת סוף שנה היא באה וצילמה. נחשו את מי היא לא צילמה בכלל? נכון, אותי. זה היה לפני עידן הסמארטפונים ואין לי אף תמונה מאותה הופעה.


עוד דבר קשה זה לשחרר את הציפיה. להפסיק לצפות כל פעם מחדש שהיא תתמוך, תבין, לא תמתח ביקורת, לא תתקע סכין בגב. לא תאשים אותי בכל מה שקורה לי, בכל מה שקורה לה. כולל הגירושין מאבא שלי. הכי קשה זה להפסיק לצפות. ואז יותר קשה זה פשוט להגיד לה לא. לא באה איתך לסבתא, לא עושה שמיניות באוויר בשבילך, לא משנה את כל הלו״ז שלי כדי לפגוש אותך. לא. אני שמה את עצמי עכשיו במרכז, במקום הראשון. ולא אותך.


והמניפולציות אוי המניפולציות. כועסת, נעלבת, מקטינה, משתיקה. נכנסת לריבים מטופשים שאין להם סוף. מבטיחה משהו ובכוונה לא מקיימת. מעדיפה את הכלבים והחתולים שלה על פניי. רציתם סיפור, קיבלתם.

לסיפורים שלכם ישנה משמעות אדירה במתן תוקף לאחרים שחוו חוויות דומות לשלכם. אינכם לבד בחוויות הקשות, זו התעללות.