קרוב לוודאי שלא חשבתם להשתמש במילה סטוקינג או הטרדה כדי לתאר את מה שאתם עוברים. יתכן שאמרתם לחבר או אחות, "האקס שלי מציק לי שוב" או "הבן זוג שלי מתנהג מוזר לאחרונה". להתנהגות האלימה הזו יש שם והגדרה.
המושג הטרדה מאיימת או סטוקינג (Stalking) משמש לתיאור סוגי התנהגותיות ופעולות של אדם שתכליתן להפריע, לאיים ולשבש את שגרת חייכם ולגרום לכם לחוש ניצודים ומפוחדים. התנהגות זו יכולה לבוא לידי ביטוי באיומים, הטרדות ובהתנהלות אובססיבית וחסרת גבולות.
הטרדה מאיימת היא נישה שנכנסת תחת המטרייה של אלימות במשפחה, גם כאשר היא מתרחשת לאחר פרידה, יש בה סיכון ספציפי ובהתאם לכך דרכי הגנה והליכים משפטים מותאמים.
ההטרדה יכולה להיעשות על ידי אדם מוכר, בתוך קשר או בפרידה וגם על ידי אדם זר.
סטוקינג יכול לקרות לכל אחד ואחת מאיתנו. לפי מחקר מטעם מחלקת המשפט של ארה"ב, אישה 1 מתוך 12 תחווה סטוקינג במהלך חייה, גבר 1 מתוך 45. ללמעלה מ-80% מהנפגעים יש היכרות מוקדמת עם האדם שעושה להם סטוקינג, לכן זה הגיוני שלוקח לכם זמן לקלוט את חומרת המצב והפוטנציאל לסכנה ממשית. במספרים, מדובר על 5.2 מיליון נשים ו-1.4 מיליון גברים שיהיו קורבנות סטוקינג מדי שנה (לפי Connecting the Dots by T.K Lonag's שפורסם ב-2017)
בישראל, התחום אינו מפותח מבחינת מודעות, חקיקה ואכיפה. וכיוצא מכך המענה והמשאבים מאוד מוגבלים.
ההתנהגות והביטויים של סטוקינג יכולים להשתנות עם הזמן ומאדם לאדם, רוב הסטוקרים משתמשים בכמה טקטיקות במקביל כדי להפחיד את הקורבנות שלהם, לרוב בצורה מתעתעת, מתוחכמת וגם מובנית.
בקשר רומנטי, ההתנהגות המטרידה יכולה להתחיל מהרעפת מחמאות ותשומת לב (Love Bombing), רצון עז להיות יחד מהר והרבה ולהיות האחד בשבילך, הקושי קיים כשההתנהגות נהיית בלתי רצויה, חסרת גבולות או כשאינה הולמת את הקשר או הפרידה.
התפתחות החשיבה של המטריד עוברת את המסלול הבא: "אילו רק יכולתי להוכיח לך כמה אני אוהב אותך" ל- "אני יכול לגרום לך לאהוב אותי" ל- "אם לא תהיי לי, לא תהיי לאיש". משפטים אלה ממחישים את האסקלציה של האובססיה והרצון לשליטה מצד הפוגע, שיכולה להגיע עד לאיום קיומי.
סימנים שאתם חווים הטרדה מאיימת (סטוקינג):
● הוא/היא מגיעים לבית שלכם בלי הזמנה ובמפתיע במהלך היום או באמצע הלילה.
● הוא/היא עושים משהו שגרם לכם להרגיש מאוימים, לא בטוחה או מפוחדים.
● הוא/היא מתקשרים בצורה שנראית לכם חונקת או אובססיבית (זה יכול להיות גם 2 שיחות בדקה).
● הוא/היא ניסו או הצליחו לפרוץ לכם לחשבון ברשתות חברתיות לחשבון הבנק או באמצעים אינטרנטיים אחרים.
● הוא/היא הפריעו או פגעו בחיים החברתיים או המקצועיים שלכם.
● הוא/היא מנסים ליצור איתכם קשר שלא בהסכמתכם באמצעות הודעות, טלפונים או מיילים.
● הוא/היא שלחו לכם מתנה שלא ביקשתם או קיבלתם חבילה שלא הזמנתם.
● הוא/היא שלחו לכם תמונות שלכן או תמונות ממקומות ציבוריים בהם אתם נוהגים להסתובב.
● הוא/היא הופיעו פתאום מחוץ לגן הילדים של שלכם, מחוץ לסופר הקבוע שלכם וכדומה.
● הוא/היא איימו עליכם בישירות או בעקיפין ו\ או הטרידו מישהו מהמשפחה או מהמכרים שלכם.
במידה שאתם מזהים ולו אחד מהסימנים או מתמודדים עם גרסה דומה להם, דעו שאתם לא לבד, זה יכול לקרות לכל אחד ואחת וזו לא אשמתכם.
מה אפשר לעשות?
1. בטיחות - Safety First
אם אתם מרגישים שאתם נמצאים בסכנה ממשית גשו עכשיו לתחנת המשטרה (או חייגו 100), לכו לבית של חברים או קרובי משפחה (שלא נמצאים בקשר הדוק עם המטריד) או פנו למקלט סיוע.
מומלץ תמיד לנקוט במשנה זהירות בהתמודדות עם המטריד פנים מול פנים, האלימות יכולה להידרדר במהירות במקרים כאלה, עשו מה שצריך כדי לצאת מהסיטואציה בצורה בטוחה ככל האפשר.
2. אל תישארו עם זה לבד
בחרו את מעגלי התמיכה המתאימים לכם ושתפו את האנשים ששומרים עליכם.
גם אם הם לא תמיד מבינים עד הסוף, השיתוף חשוב כדי לשמוע שיקוף ותיקוף להתמודדות שלכם במציאות וגם סתם כדי לפרוק. ככל שתשתפו יותר, כך תוכלו לעצב את הביטחון שלכם בתפיסת המציאות ובבחירות שלכם.
3. סביבה מיודעת ותומכת
החלמה נעשית יחד, בסביבה בטוחה יותר. תנו לחברים ולמשפחה שלכם לעזור לכם בצורה הטובה והבטוחה ביותר. הדף הזה נכתב בשבילכם ובשבילם, אל תישארו עם זה לבד. הנה עוד מידע לסביבה מיודעת: איך לתמוך במתמודדי סטוקינג
4. פנייה לרשויות
הגישו בקשה לצו הרחקה למניעת הטרדה מאיימת בבית המשפט.
המשמעות של צו זה הינה איסור כל סוג של קשר ותקשורת, פיסית (ממרחק מסוים) ואינטרנטית (סייבר-סטוקינג).
במקביל להוצאת צו הרחקה, הגישו תלונה במשטרה והמשיכו להגיש תלונות עם כל ניסיון פגיעה.
כהכנה להליך המשפטי והתנהלות מול המשטרה ובית המשפט, יש לנהל רישום ותיעוד של פרטי ופעילויות המטריד ורצף האירועים. חפשו בגוגל חוק למניעת הטרדה מאיימת ו\או הגשת צו הרחקה.
לפרטים בנוגע לכתיבת יומן תיעוד וצו הרחקה, הקליקו: איך לרשום יומן תיעוד מקיף?
5. נתקו כל קשר עם האדם המטריד
אל תיזמו איתו קשר ואל תגיבו לניסיונות שלו ליצירת קשר. זה קשה, במיוחד אם מדובר באקס, ועדיין יש להימנע מכך בכל מחיר. יצירת קשר או מענה לתגובה יכול, בלי כוונה, להחמיר את המצב ולסכן אותכם.
אל תגידו לו שתהיו בקשר בעוד X זמן, אל תנסו להסביר, להצדיק או לבטא את הכעס שלכם מולו, הסבירות גבוהה שהם לא יבינו וזה לא ירגיע את המעשים.
חסמו אותו בכל המדיות והחליפו את *כל* הסיסמאות שלכם. שנו מספר טלפון וכתובת אימייל אם מתאפשר וברשתות החברתיות הסתירו פרטים מזהים ומיקום אם מתאפשר לכם, עברו דירה ושנו כתובת. עדכנו שכנים ובעבודה על המצב, בקשו שאם הם שומעים ממנו או רואים אותו באיזורכם, שלא יצרו איתו קשר ושיעדכנו אתכם באופן מיידי.
6. פנו לקבלת עזרה מקצועית
בחרו את סוג הטיפול המתאים לכם ואת המטפלת או המטפל שמתאימים לכם, חשוב מאוד תתנו לזה חשיבות עליונה. ליווי מקצועי ומיודע הוא הכרחי כדי לעזור לכם לאסוף את המשאבים לשיקום.
7. השתמשו במשאבים הקיימים לרשותכם על מנת לחזק את עצמכם
שימוש במשאבים הקיימים לרשותכם יראה כמו: מנוחה, יצירה, תנועה, כתיבה, זמן בטבע, ריקוד, חיבוק, חופשה, חיבוקים, בכי, חבר/ה טוב/ה, אוכל מזין, סדרה מצחיקה בטלוויזיה. בחרו את מה שעושה לכם טוב ועשו זאת, בקצב שהכי נכון בשבילכם.
8. למדו לקרוא את המפה
כמו הרבה דברים בחיים, גם לדבר הזה יש דפוסים (התנהגות שחוזרת על עצמה או צפויה). התחילו לאסוף את הסימנים כדי שתוכלו להתכונן ולהגן על עצמכם ככל האפשר.
9. תנו מקום לרגשות שלכם
כל אחד ואחת מאיתנו יכולים להגיב לטראומה בצורה שונה, יכול להיות שתרגישו עצבנות וחוסר שקט, תסכול וחרדה, אדישות, עייפות, מחשבות אובססיביות, הימנעות ופחד. אם אתם מרגישים ככה, כנראה שאתם מאויימים. רגשות הם מצפן ויש בהם היגיון, כשמספיק בטוח לכם, עשו לרגשות שאתם חווים מקום כדי שתוכלו לעבד את הטראומה ולנוע לכיוון החלמה.
מה לגבי אשמה? שתעבור צד כבר! אתם לא אשמים. לא הכל בחיים קורה לטובה ולא זימנתם את זה. אם אתם מרגישים מבולבלים מההתנהגות שלו/ה, זה גם סימן. אל תישארו עם זה לבד.
לסיכום, סמכו על האינסטינקטים שלכם - זו אכן התמודדות קשה. ההתמודדות מול סטוקינג יכולה להרגיש כמו נצח. יחד, בחרו את הפעולות שנכונות לכם מהמאמר ובצעו אותם. אל תוותרו על הזכות המולדת שלכם לביטחון ולחיים שקטים ושמחים מאלה, זה אפשרי.
המאמר נכתב על ידי עדי כתר, מטפלת בגישות מבוססות רגש, התקשרות וחוויה. עריכתו נעשתה בשיתוף עם צוות הפסיכולוגיות של ארגון עוגן.