אף על פי שמחקרים מראים כי רוב הנרקיסיסטים/פסיכופתים הם גברים, אין מספיק נתונים כיום על מין נפגעים. גברים רבים סובלים מהתעללות נרקיסיסטית/פסיכופתית בבית שגדלו בו, מבנות/בני זוג, בעבודה ומחברים.
התעללות נרקיסיסטית/פסיכופתית מתרחשת על רצף שנע בין הזנחה והתעלמות מרגשות המותקף (בקצה הקל שלה) עוברת דרך הקטנה מתמשכת ויכולה להגיע עד שימוש משמעותי וניצול של המותקף לצורכי המתקיף/ה באופן פוגעני שיכול להביא לסבל משמעותי הפוגע באיכות החיים של המותקף ובבריאותו הנפשית. סימפטומים שיכולים להופיע הם ערך עצמי ירוד, דכאון ותחושת ריקון, מחשבות אובססיביות, צורך מתמיד לדאוג ולטפל באחר, צורך בלתי פוסק להוכיח, עוררות פיזית, קשיי שינה, מחלות אוטואימיוניות ואף אובדנות.
בושה
מרכיב משמעותי בהתעללות נרקיסיסטית/פסיכופתית הינו הבושה שחווים המותקפים בעקבות ההכפשות רבות, הקטנת הערך והשימוש שהם חווים באופן מתמשך. רבים מהמותקפים מאשימים את עצמם שוב ושוב, אם זה בגלל הפנמה של הביקורת שהם מקבלים מבחוץ ואם זה בגלל שהם מאשימים את עצמם על שנכנסו לקשר המתעלל ונשארו בו. הבושה חזקה במיוחד עבור גברים רבים בעקבות סיבות חברתיות ותרבויות שגדלו לתוכן.
על אף השינויים הרבים בתפיסת הנשיות והגבריות המתקיימים בשנים האחרונות, אתוס הגבר החזק וחסר הרגשות עדיין רווח מאוד. מבחינה חברתית גברים מפנימים את התחושה כי הם צריכים להיות חיילים, חזקים ומצליחים ומתוך כך חסרי רגשות ועמידים בפני מכות העולם. תפיסה חברתית זו דומה במידה מסויימת להקטנה והכחשת הרגשות שעוברים הגברים בתוך ההתעללות הנרקיסיסטית/פסיכופתית ועל כן הפגיעה מתעצמת.
כבר מהשנים הראשונות ילדים לומדים שאין מקום לדבר על רגשות ובכך לא מקבלים תוקף לרגשותיהם ולומדים לא להקשיב לרגשות בריאים וטבעיים שעולים מתוכם. גברים גדלים לסביבה שאין בה לגיטימציה לשתף ברגשות ועל כן היכולת שלהם לקבל תמיכה בעת מצבי מצוקה משמעותיים קטנה מאוד.
הדבר מתעצם כאשר הפוגעת היא בת זוג שכן על פי הסטיגמה הרווחת הגבר אמור להיות חזק ולנהל את רגשותיו ואילו האישה היא הרגשנית. על כן גברים שחווים סערות רגשיות או השפלות מבנות הזוג או ביקורת לגבי התפקוד המיני שלהם (כי על פי הסטיגמה הרווחת גברים אמורים תמיד לרצות לקיים יחסי מין) עלולים להרגיש עצמם "לא מספיק גבריים".
כך יוצא שעבור גברים שחווים התעללות נרקיסיסטית/פסיכותית הבושה גדולה מאוד, ההסתרה גדולה מאוד ורבים מהגברים נשארים בודדים ללא יכולת לשתף ולקבל תמיכה מהקרובים אליהם, מה שמעצים את הכאב והקושי ומונע מהם לקבל עזרה.
מותר
חשוב להבהיר כי לגברים רגשות וצרכים בדיוק כמו לנשים. כמו כן גברים רבים חווים התעללות נרקיסיסטית/פסיכופתית ובעקבותיה חווים סימפטומים קשים מאוד. בתוך מערכת יחסים מסוג זה ישנו תוקף/ת ומותקף ואין לכם כל אשמה על ההתעללות שאתם עוברים. האשמה והבושה שאתם מרגישים הינה נחלתם של התוקפים שמרגישים כל כך חסרי ערך ועל כן כל הזמן צריכים להקטין ולהשתמש באחרים.
אפשרו לעצמכם להרגיש את הכאב, הוא כאן, הוא טבעי והוא בא כדי ללמד אתכם משהו, בחרו אדם קרוב עימו תוכלו לשתף את רגשותיכם, לכו לטיפול. מגיעים לכם חיים טובים יותר.
הפוסט נכתב על ידי עינב יולביץ', פסיכולוגית קלינית, ממקימות "עוגן"