מהי התעללות נרקיסיסטית / פסיכופתית?



התעללות נרקסיסטית הינה תופעה המתרחשת בקשרים בין אישיים (בין בני זוג, משפחה, חברים, עמיתים לעבודה ועוד) בהם ישנה אלימות משמעותית, שאיננה מתבטאת באלימות פיזית או מינית אלא הינה אלימות פסיכולוגית ומילולית בעיקרה. כאשר מדובר באלימות מסוג זה, לא קיימת עדות לפגיעה קונקרטית, ואז קשה מאוד לאדם נייטרלי מחוץ לקשר ואף לקורבן עצמו להבין שאכן מתרחשת התעללות, בטח כאשר מדובר בקשרים קרובים. קשרים אלו מאופיינים במניפולציות פסיכולוגיות החוזרות על עצמן, שקרים והסתרות. כאשר מעמתים את הפוגע עם מעשיו הוא מגיב בזעם ובהחרפת הדפוס המתעלל. האלמנט ההרסני ביותר בקשר מסוג זה עבור הנפגע הוא האופן בו אדם קרוב לו גוזל ממנו באופן מתמשך את התחושה כי הוא יכול לסמוך על תפיסת המציאות שלו וכי צרכיו הם לגיטימיים. כך, נע הנפגע בין שתי תפיסות שונות של המציאות, זאת שלו עצמו וזו של הפוגע ומתקשה להכריע ביניהם. הנזק הפסיכולוגי של התעללות מתמשכת שכזו הוא משמעותי ובמקרים קיצוניים יכולים להביא לדיכאון של ממש ואף אובדנות. מה הקשר לנרקסיזם? התייחסות מסוג זה בקשר בינאישי מאפיינת אדם אשר לו עיכוב בהתפתחות האישיות במובן הנרקסיסטי, כלומר אדם הפועל מתוך תפיסה אגוצנטרית, לעיתים עד עיוות המציאות, אשר נועדה לשמר את הערך העצמי החיובי שלו בעיני עצמו ובעיני אחרים. גם אנשים נורמטיביים יכולים לעיתים, להשתמש במניפולציות ואף לשקר כדי לשמור על הערכה חיובית מהסביבה אך כאן מדובר בדפוס קשר ממושך ותדיר ובהעדר יכולת גורף מצד הפוגע לחוש אמפטיה אמיתית לאחר בו הוא פוגע. אנשים הפועלים כך באופן תדיר ומתמשך יכולים להיכנס לקטגוריה של הפרעות אישיות כגון הפרעת אישיות נרקסיסטית, גבולית, פראנואידית אנטי סוציאלית וכמובן פסיכופתיה. סימנים שאת/ה סובל/ת מהתעללות נרקיסיסטית:

  1. כבר אינך סומכת/ת על שיקול דעתך- קורבנות להתעללות נרקסיסטית פעמים רבות מרגישים שאיבדו אחיזה ביכולתם לבחון את העולם בבהירות, ואינם סומכים על שיקול דעתם. לעיתים, קיים קושי אף לקבל החלטות יומיומיות פשוטות. תחושה זו מתרחשת בעיקר בעקבות הגסלייטינג (תעתוע הדעת) - כשהפוגע משתמש באופן עקבי בניסיונות לערער את תפיסת המציאות של הנפגע על ידי משפטים כמו "מה אתה רגשי כזה?" /"את משוגעת" או הכחשות של אירועים שהתרחשו (למשל, הכחשה של משפטים או מעשים שנאמרו או נעשו על ידי האדם הפוגע).

  2. קשר המאופיין בעליות וירידות קיצוניות במצב הרוח- לעיתים, בעיקר בתחילת הקשר, הקשר נתפס כמושלם ומלווה באופוריה. בשלבים מאוחרים יותר ולחלופין, הקשר מביא לתחושת אומללות, כתהום עמוקה.

  3. עיסוק מחשבתי טורדני רב במערכת היחסים- דאגה אינטנסיבית לגבי המשך קיומה של מערכת היחסים, האם היא תימשך? האם אני רוצה שתימשך? קושי רב להתנתק ממערכת היחסים חרף הסבל הרב

  4. תחושת שיתוק וחוסר אונים- הבנה שכל הפתרונות מוצו וכל מה שניסית לא עזר לפתור את הקשיים בקשר. ולכן ישנה חוויה של תקיעות, קפאון ושיתוק.

  5. דיכאון- תחושה קשה של עצבות, עייפות וחוסר ערך. קשיי שינה ואכילה, חוויה של ריקון וחוסּר כוחות.

  6. סימפטומים פוסט טראומטיים - אי שקט ועוררות מוגברת, חשדנות, רגישות רבה, התקפי חרדה ופחדים מנזק ממשי שיגרם מצידו של הפוגע בקשר.

  7. תופעות סומטיות- כאבים גופניים או מחלות אוטואימיוניות. רמת המתח גבוהה וממושכת ומשפיעה על התפקוד הפיזי. לעיתים הגוף מבטא את מה שהנפש לא מצליחה לומר. מחלות עור, עיכול ופרקים נפוצות בעיקר.

  8. נסיגה חברתית- בעקבות הקשר עולות תחושות קשות של בושה, אשמה ופחד משיפוט של אנשים אחרים בסביבה. רגשות אלו מביאים להסתגרות וחוסר שיתוף. כתוצאה מכך, מונע הנפגע מעצמו קבלת התמיכה מהקרובים לו, וחווה בדידות רבה אשר מחריפה את הסימפטומים האחרים.

  9. פחד להצליח, חבלה עצמית, פגיעה עצמית ואף אובדנות- לאחר זמן ממושך של חוסר תיקוף, חשיפה לביקורת ואף השפלה, יחס זה מופנם ע"י הנפגע כקול פנימי אשר מזוהה ומשתף פעולה עם הפוגע בקשר ("אני חסר ערך, לא מגיע לי לקבל או להצליח"). כתוצאה מכך יכול הנפגע עצמו לפעול באופן הפוגע בו במובנים שונים.

מה ניתן לעשות ? אם את/ה נפגע/ת של התעללות נרקסיסטית יתכן כי הדבר נובע משיחזור כזה או אחר של היבטים לא מיטיבים בקשרים עם דמויות ראשוניות (כדוגמת הורים או אנשים קרובים נוספים). חלק מרכזי מההתעללות היא קושי רב לסיים את הקשר הפוגעני, (במיוחד אם מדובר בבני משפחה קרובים). זאת, למרות שסיום הקשר מביא לשיפור משמעותי במצב הנפשי של הנפגע. לכן, במקרה שאת/ה סובל/ת מקשר כזה חשוב מאוד לפנות לטיפול פסיכולוגי אצל פסיכולוג/ית הבקיא/ה בתחום הטראומה. כמו כן, מומלץ לשתף חברים קרובים על מנת לקבל תוקף ותמיכה לרגשותיך. אל תשאר/י לבד! תיקוף חוויותייך והמציאות שלך מספק אוויר לנשימה. דאג/י לטיפול עצמי, פעילות ספורטיבית, מדיטציה או כל פעילות אחרת המסייעת לרווחתך הנפשית. כמובן שאם הינך סובל/ת ממחשבות אובדניות פנה/י בדחיפות לייעוץ פסיכיאטרי ואף למיון.


כותבות הפוסט: איה בראשי מאירוביץ', פסיכולוגית קלינית מומחית ועינב יולביץ', פסיכולוגית קלינית מומחית, ממקימות עוגן.

לסיפורים שלכם ישנה משמעות אדירה במתן תוקף לאחרים שחוו חוויות דומות לשלכם. אינכם לבד בחוויות הקשות, זו התעללות.