לשקר אין רגליים – שקרים במערכות יחסים נרקיסיסטיות/פסיכופתיות

"לשקר אין רגליים"- זהו פתגם שמקורו במדרש ובתלמוד ופירושו: לשקר אין בסיס איתן ועל כן הוא מתקשה לעמוד זמן רב, ולבסוף מתגלה. מערכות יחסים נרקיסיסטיות פסיכופתיות מערבות פעמים רבות שקרים מצד הפוגעים.

ניתן ללמוד על הסיבות ועל האופן שבו הם משקרים, לזהות את השקרים ולהבין כיצד לזהות ולהתגונן מפניהם ובכך לשמור על תפיסת המציאות שלנו.


להלן מספר סוגי שקרים:

1. שקר שמחפה על סוד: שקר זה, מטרתו למנוע מאמת נוראה לצאת לאור שכן האמת תהיה הרסנית.

למשל: גבר או אישה שבוגדים ומשקרים שהם הולכים לכל מיני מקומות כשבעצם הם הולכים למאהב/ת. שקר זה יכול להניב סדיזם ומניפולציות אכזריות כלפי מי שמשקרים להם (סוג זה של שקר מתואר במאמר של בולס מתוך הספר "צילו של האובייקט").


2. שקר יומיומי: שקר שהינו לכאורה בלתי נחוץ, נפלט מהפה ללא מחשבה מוקדמת.

שקר זה מאפשר לפוגעים להרגיש קיימים, שכן דרך השקר הם מייצרים אשליה שהם כל יכולים – כאילו שהם בוראים את המציאות במילים שהם אומרים. מטרת השקר היא לסייע לשקרנים להתאושש מחוויית ההיעדר/ הריק / החסך ובכך הם מפיח חיים בחוויית הריק. הפנטזיה של השקר מעניקה נחמה. השקר אף שולל את הטראומה שאולי קיימת בהם מהילדות. שימו לב - הטראומה מסתתרת בתהליך השקר עצמו ולעיתים אף בתוכן של השקר - התוכן לעיתים מספר על מציאות נפשית חלופית, כמו חלום. האחרים אשר שומעים את השקר, ירגישו חרדה, חוסר אונים, תסכול, כעס או עלבון- אלו אותן הרגשות שהרגיש השקרן בילדותו, כשפגש בחסך ובהיעדר.

דוגמאות לשקרים מהסוג הזה: בעל או אישה שאומרים שהם בעבודה אבל בעצם יש לכם הרגשה שהם בבית קפה עם חבר/ה. או בעל או אישה שאומרים שהם בדרך הביתה ויגיעו עוד חמש דקות אבל הם מגיעים כעבור שעה וחצי, ועוד. (סוג זה של שקר מתואר במאמר של בולס מתוך הספר "צילו של האובייקט").


3. שקר שהוא תולדה של הגנה או הכחשה: למעשה שקרים


אלה הם ההיפך הגמור ממה שהפוגעים מרגישים, הם יבחרו לשקר מכיוון שלעיתים אינם מסוגלים להיות במגע עם תכנים אלו.


למשל אמירות כגון:

• "אני לא צריך/ה מתנות"

• "לא אכפת לי מה אחרים חושבים עלי"

• "אין לי בעיה להיות לבד"

• "אני לא אוהב/ת כסף"

• "אני לא מתערב/ת"

• "אני לא זקוק/ה לתשומת לב מיוחדת"

במקרים אלו השקר נועד להסוות את הרגש האמיתי של הפוגע ולייצר מציאות הפוכה בדיוק בעיניהם של האחרים


4. שקר עקיף: זהו השקר הנפוץ ביותר, הוא אינו שקר ישיר אלא צירופים של רמזים ושל משמעויות סמויות.

לפי מארי פראנס היריגוין, מטרתם של שקרים אלה היא לגרום לאי הבנות, שאותן יוכלו הפוגעים לנצל לטובתם. כך הם עוטפים את סיפורם במסתורין ומפתים להאמין בדבר מה שלא נאמר במפורש.

שקרים אלה יתבטאו במשפטים לא גמורים, פרדוקסליים, אומרים ולא אומרים, ואת המסרים האלה אפשר לפענח לרוב רק בדיעבד. עוד אסטרטגיה היא אמירה שאינה אומרת דבר שזו דרך להתמודד עם כל מצב שהוא, למשל משפט כמו "פרופורציות, כולם בוגדים" – זוהי הכללה שהיא לאו דווקא נכונה והיא מוצמדת לדרישה "לקחת את הדברים בפרופורציה".

המסרים העקיפים נראים תמימים. הם מכלילים הכללות או שתוקפנותם עקיפה, למשל אם גבר יאמר לאישה: "מנשים צריך להיזהר".

גם תשובה לא מדויקת או שאינה לעניין היא סוג של שקר עקיף, וכאלה הן גם התקפות נגדיות שמסיחות את הדעת. למשל: כשהביעה אישה את ספקותיה בנוגע לנאמנותו של בעלה, הוא ענה לה כך: "אם את אומרת דבר כזה, בטח את היא זאת שבוגדת".

השקר יכול להיות קשור גם להיטפלות לפרטי הפרטים במקום להתייחס לטענה עצמה: לדוגמא על טענות שנסעו לשבוע, הם יגידו: "את/ה שקרן/ית, נסעתי לשמונה ימים".


לחיות עם בני משפחה או בני זוג שנוהגים לשקר זה לא פשוט. למדו לזהות מתי הם משקרים. נסו להכיר את שפת הגוף שלהם כשזה קורה, על ידי סימנים כגון: כחכוח בגרון, נגיעה באף, הסטת המבט, שינוי בגוון הקול וכדומה.

עם זאת, חשוב לזכור שבמערכת זוגית בריאה או ביחסים בריאים בין הורים וילדים לא אמורים לשקר. מערכת יחסים בריאה מושתת על אמת ועל אמון. אם בחרתם להישאר בקשר עם הפוגעים, למדו להכיר בכך שזהו קושי שלהם, הנובע מחולשה ולא קשור אליכם. לרוב זוהי דרך ההתנהלות שלהם בעולם ולא רק איתכם.

*הפוסט מנוסח בלשון זכר/רבים מטעמי נוחות, אך פונה לכל המגדרים.

כותבת הפוסט: עירית שדות, פסיכולוגית קלינית.

Photo by Pawel Czerwinski on Unsplash

לסיפורים שלכם ישנה משמעות אדירה במתן תוקף לאחרים שחוו חוויות דומות לשלכם. אינכם לבד בחוויות הקשות, זו התעללות.