לגדול עם הורה מתעלל: השפעות והתמודדות

האם אתם מרגישים ריקנות? שעמום? דיכאון? תחושה שאתם רוצים "לטפס על הקירות" או "משתגעים" שאין לה הסבר, בודדים למרות שאתם לא לבד?


יתכן שגדלתם עם הורה הלוקה בהפרעת אישיות נרקיסיסטית.


קשה להבחין בהתעללות נרקיסיסטית. ילד שגדל לתוך מציאות מסוימת מניח שכך זה אצל כולם. לילד שהוכה יש פעמים רבות הבנה שמדובר במעשה חריג ואסור, ואת מעשה ההכאה קשה להכחיש. לעומת זאת, כשהאלימות היא מתוחכמת ומילולית, מוסווית, קשה לזהות אותה וקשה עוד יותר להסביר את זה לאחר.

איך בכל זאת תוכלו לדעת?


דבר ראשון, תנו כבוד לתחושות שלכם. התעללות נרקיסיסטית אינה נראית אך ההשפעה שלה עוצמתית, כמו כח המשיכה. אם אתם מרגישים מושתקים או מופעלים כבובה על חוט, אם אתם מפחדים להשיב להורה שלכם, גם אם אמירותיו פוגעניות, אם ההורה שלכם אינו מגלה עניין ברצונותיכם ודעותיכם וכופה את שלו, אם הפרטיות שלכם נרמסת, אם ההורה שלכם ממשיך לנהוג בכם כילדים ולא מקבל את השנויים הטבעיים ביחסי הכוחות שמתרחשים כשילד הופך לבוגר, אם ההורה שלכם מנסה לשלוט בהחלטות חשובות בחייכם (באיומים או בעזרת כסף), אם ההורה שלכם ביקורתי וגורם לכם לחוש שהציפייה מכם היא לשלמות – סביר להניח שעברתם התעללות נרקיסיסטית.


השפעותיה של הורות נרקיסיסטית נרחבות ומשפיעות על מבנה האישיות שלנו מיסודו כמו שרעלן מתפשט בכל הגוף. הורה נרקיסיסט פוגע במסלול ההתפתחות הנפשית התקינה.


אם עברתם התעללות נרקיסיסטית סביר שכמבוגרים אתם:

- מרבים לוותר על עצמכם בשביל לרצות אחרים

- מפחדים לעמוד על שלכם ולהתעמת

- נוטים לתרץ התנהגות פוגענית של אחרים כלפיכם

-מרגישים בתוככם לא ראויים לאהבה ולא מספיק טובים

- נבוכים ומרגישים אי נוחות כשאתם מקבלים מחמאה

- מרבים לחוש אשמה ובושה-מפקפקים בעצמכם ומתקשים להחליט החלטות

- מרגישים שאתם "רעים" או "אשמים" כשאינכם נכנעים לרצון ההורה

-מפחדים מתגובות ההורה


רוב ההורים שפועלים באופן הפוגעני הנרקיסיסטי לא מתכוונים לפגוע ואינם מודעים שהם פוגעים (אם כי ישנם גם מצבים מכוונים ומודעים, לצערנו). הם פועלים מתוך פגיעות שלהם, שהם סוחבים עמם מילדותם, מונעים מתוך דפוסים שהם לא מודעים להם ורגשות שהם פוחדים להתעמת איתם. גם אם כלפי חוץ הם נראים משוכנעים בצדקתם, חזקים, בטוחים בעצמם, זו מסכה שבאה לכסות על הילד שבתוכם, שמרגיש חסר ערך וחלש. כדי להקל על הפחדים והכאבים שלהם הם משתמשים בילדיהם כדי לחוש תחושת כח ושליטה. הם מפנים מתוכם תחושות בלתי נסבלות ומעמיסים אותן על ילדיהם. הורים אלו עוורים לנזק שהם גורמים. גם אם אינם מודעים, אינכם צריכים להמשיך ולשלם את המחיר שהם מעבירים אליכם. אתם זכאים לחיים מלאים ועצמאיים משלכם.


חשוב להבין שנרקיסיזם הוא תכונות אישיות שנמצאות על מנעד, כשמידה מסוימת של נרקיסיזם נמצאת בכולנו ונחשבת בריאה והכרחית. הפוטנציאל לפגיעה משמעותית באחר היא כשהנרקיסיזם מהווה הפרעה נפשית משמעותית. אם אתם מרגישים שאתם מבוימים על ידי ההורה לתפקיד בסרט ששמו "העולם שהוא היה רוצה לראות", ההורה שלכם נמצא מעבר לטווח הבריא. מי שיחוש בזה הם האנשים הקרובים ביותר אליו, אתם, ויתכן שכלפי חוץ ההורה שלכם יראה מרשים ונורמטיבי, אבל אל תפקפקו בגלל זה במה שאתם יודעים וחווים.


מה אפשר לעשות אם חוויתם התעללות נרקיסיסטית בילדות?

אם אתם קוראים את זה, כנראה שכבר התחלתם להבין עד כמה חייכם מושפעים לרעה גם כיום מהחוויות שעברתם בילדות ושאולי אתם עדיין עוברים כיום כבוגרים, עם הורה אחד או שניהם. אם תרצו תוכלו להתחיל כאן במסלול של שינוי והחלמה.


1. המשיכו לחפש ולקרוא, באינטרנט ובספרים שעוסקים בנושא, למדו להבחין במניפולציות על מנת להתחסן בפניהן. ידע הוא כח והאמת מרפאת.


2. תרגלו התבוננות עצמית וחשיבה ביקורתית. הקדישו זמן לבחון את ההחלטות שלכם – האם המניע הוא הרצון האמיתי שלכם או שאתם מונעים מפחד? ממה אתם מפחדים? מה המחיר שאתם משלמים על הכניעה לפחד?


3. השתדלו להשקיע בקשרים חברתיים עם אנשים שגורמים לכם להרגיש נינוחים בחברתם והתרחקו מאנשים שגורמים לכם לחוש "מורעלים".


4. דברו עם אנשים שאתם סומכים עליהם כשאתם מתקשים לשים גבול לאחרים והעזרו בחיזוקים מהם.


5. מעבר להכל פנו לטיפול. כדי לצאת ממעגל של התעללות נרקיסיסטית והשפעותיה נדרשת לרוב נוכחות של אדם אחר שרואה ומתקף את החוויות שלכם ומהווה כח נגדי, תרופת נגד לרעל. הקפידו לבחור אנשי מקצוע מוסמכים שעברו הכשרה ראויה ומתאימה (מטפלים ללא הכשרה מספקת עלולים לגרום לנזק נוסף). עשו מחקר ובקשו המלצות לפני שתפנו.


זכרו כי יש לכם זכות לחיים משלכם ולחופש. גם אם האחר מאשים או מעורר רגשות אשם ומאיים, אינכם חייבים לקבל את חוקי המשחק שלו ולקחת את זה לתוככם. מגיעים לכם כבוד וחמלה כמו לכל אדם אחר, התחילו בלהעניק אותם לעצמכם.


כותבת הפוסט: ד"ר הִלה יהלום, פסיכיאטרית ופסיכותרפיסטית

לסיפורים שלכם ישנה משמעות אדירה במתן תוקף לאחרים שחוו חוויות דומות לשלכם. אינכם לבד בחוויות הקשות, זו התעללות.