התעללות נפשית ואלימות פיזית משנית: כאשר ההתעללות הרגשית מגיעה לגוף


"אם רק היה מכה אותי, הכל היה ברור יותר, הייתי מבינה שזו אלימות".


אחד הקשיים העיקריים במערכות יחסים נרקיסיסטיות/פסיכופתיות הנו היותה של האלימות "בלתי נראית", כזו המאופיינת לרוב בהתעללות רגשית ונפשית. ואכן לרוב לא יהיו סימנים פיזיים כגון סימנים כחולים או עצמות שבורות (אם כי האלימות בהחלט עשויה להתדרדר לאלימות פיזית, ואף לרצח).


אף על פי כן, מניפולציות, חוסר אמפתיה, הקטנה ודרכי התעללות שונות פוגעות גם בגוף, בין אם באופן ישיר או באופן עקיף ומהוות אלימות פיזית משנית. במאמר זה נדבר על האופנים בהם האלימות הופכת גופנית גם אם אין בה מכות ישירות לגוף.


פנים פיזיים של אלימות נפשית:

תגובת הגוף למצב לחץ תמידי - הגוף שלנו הוא אינדיקטור למה שעובר עלינו בפן הרגשי והנפשי, אך לעיתים, ובמיוחד כשהראש עסוק או מבולבל והלב כואב ופגוע, אנו שוכחים להקשיב לסימנים שהגוף שלנו מאותת לנו. דריכות, כיווץ, דפיקות לב, חוסר שינה, חולי מתמשך, חולשה, חוסר תיאבון וכדומה, הם סממנים פיזיים שניתן לזהות כאשר אנו נתונים תחת לחץ. במסגרת יחסים מתעללים הלחץ המופעל על הנפגעים לאורך זמן מתבטא פעמים רבות בגוף ויכול לעורר חלק מהתופעות.


שליטה - התעללות נרקיסיסטית/פסיכופתית יכולה להתבטא בכליאה מעקב ובילוש אחר הנפגע. למשל הורה שנועל את הילד בחדר לזמן ממושך, מונע ממנו מזון או שולט לחלוטין על הרגלי האכילה של הילד (למשל כמה אוכל יקח לצלחת) או הורה ששולט על מערך הקשרים החברתיים של ילדו. או למשל בן זוג שעוקב אחר הנפגע ברשתות החברתיות, בטלפון ולפעמים אפילו באופן פיזי במרחב. בתחום הזוגי ישנן דוגמאות נוספות כמו שיחות ארוכות את תוך הלילה תוך התעלמות מהעייפות של הנפגע, דרישה לזמינות אבסולוטית בטלפון, איסור על הזמנת אורחים, לבישת בגדים מסוימים, ביטוי רגשי כגון בכי, או כל דבר שמצר את צעדיו של הנפגע במקום בו הוא אמור להרגיש נינוח ומוגן אך במקום זאת הוא מהלך על ביצים ונזהר שלא לעבור על איסוריו של הפוגע, שמא יתרגז, יתפרץ או יעניש את הנפגע.


פלישה - פלישה כפויה אל התחום הפיזי והפרטי יכולים לעורר תחושת פגיעות פיזית ותחושה של מרחב לא בטוח. למשל הורה שלא מסכים שילדיו יסגרו את דלת חדרם או אשר נכנס לחדר המקלחת כאשר הם מתרחצים (אחרי גיל מסויים). או לחילופין מנהל שמתקין מצלמות בחלל העבודה או עוקב אחר פעילות עובדיו ברשתות החברתיות, או מחטט בחפציהם האישיים, כגון במגירות שלהם במשרד או במחשב האישי.


פגיעה ברכוש - פגיעה עקיפה ברכוש של הנפגע, יכולה לגרום לתחושת פגיעות ולעורר פחד. פגיעה כזו יכולה להתבטא למשל בזריקת חפצים, שבירת צלחות, זריקה של אוכל או רהיטים, אלה פעולות אלימות עקיפות. אמנם לא מדובר במכות ישירות, אך האיום על הנפגע והפחד שמא ירגיז את הפוגע, משליטים אימה ומשתקים. לעיתים, יבחר הפוגע להרוס דווקא חפצים יקרי ערך עבור הנפגע או לפגוע בבעלי חיים אהובים. חוסר הכבוד והאמפתיה שמפגין הפוגע כלפי הערך הסנטימנטלי של החפצים משול לחוסר האמפתיה כלפי הנפגע עצמו.



פגיעה מינית - במערכות יחסים זוגיות יכולה התעללות מסוג זה לפלוש גם אל התחום המיני. החל מפגיעה בדימוי הגוף של הנפגע על ידי הערות, השפלות או השוואות, ועד לכפייה של יחסי מין באיומים מרומזים או בהצבת תנאים או עונשים רגשיים. למשל בן זוג הגורם לנפגע לקיים יחסי מין באיום שאם לא יעשה כן, הוא יבגוד או יפתח את היחסים או בת זוג שמקטינה את בן זוגה במקרה שמסרב לקיים עימה יחסים. כך גם שכנוע וניסיונות ללחוץ לקיום יחסי מין.


גם התנהלות מינית שיכולה להיראות רומנטית, אינטימית ומלאת תשוקה, אך אינה מוסכמת על שני הצדדים, יכולה לפגוע בתחושת הביטחון ולהפר את תחושות השליטה של הנפגע על גופו. למשל תנוחות מסוימות במיטה, אי שימוש באמצעי מניעה, הפגנת מיניות מוחצנת בפרהסיה, או כל שימוש אחר במיניות של הנפגע, לצורך אשרור ותיקוף תחושת הכוח והשליטה של הפוגע.


במקרים אלה עלול הנפגע להרגיש הכרח לוותר על הגבולות ועל הנוחות שלו בתחום המיני והפיזי על מנת לשמור על שלמות היחסים.


מניעה – מניעת מגע, חום, שיח אינטימי או יחסי מין (ביחסים זוגיים) לאורך זמן ומתוך קור רגשי או ניסיון להעניש את הנפגע שלא פעל בהתאם לצורך המדויק של הפוגע. באופן דומה גם מניעה או חסימה של דרכי התקשורת בתוך הקשר (למשל לא לענות לשיחה או להודעה במשך שעות ארוכות, לאחר, להבריז או לבטל מפגשים משותפים באופן עקבי, וכדומה).


דינאמיקת היחסים הנרקיסיסטים/פסיכופתיים מבוססת על צרכי שליטה. באמצעות ההתנהגויות המתוארות נשמרים יחסי הכוחות הלא שוויוניים בין הפוגע לנפגע. צרכיו, רצונותיו ותשוקותיו של הפוגע מצופים להתקבל בכבוד וברגישות לעומת אלו של הנפגע, שנדרסים ומתבטלים. הפגיעות והחולשה הפיזית של הנפגע הן מעין תוצר לוואי של הדינאמיקה, אך הן גם מנציחות אותה, כשהנפגע נמנע יותר ויותר מלבטא את הצרכים והגבולות שלו מתוך תחושות של חוסר יכולת וחוסר אונים בתוך הקשר.


הקשיבו לגוף שלכם וקראו את הסימנים גם אם הם לא "סימנים כחולים". תחושות דריכות, תשישות, מחנק או כאב לא אמורות לאפיין מערכות יחסים בריאות לאורך זמן. אם אתם ממהרים לחזור הביתה שמא תעוררו חשד או זעם, אם אתם עושים פעולות על מנת לרצות, אם אתם מרגישים כלואים וחסרי כוח ויכולת, אם אתם מרגישים פחות חכמים, יפים, מושכים, אהובים או חשובים בתוך מערכות היחסים הקרובות שלכם. ייתכן שזהו רגע קצר בתוך מערכת היחסים, אבל יכול להיות שאלו איתותים על כך שאתם נמצאים במערכת יחסים מתעללת.


הפוסט נכתב בלשון זכר אך מתייחס לשני המינים ולכל המגדרים.




כתבה: נטע פרץ, מנהלת הסושיאל, מתנדבת בעוגן

ערכה: עינב יולביץ', פסיכולוגית קלינית, ממקימות עוגן

לסיפורים שלכם ישנה משמעות אדירה במתן תוקף לאחרים שחוו חוויות דומות לשלכם. אינכם לבד בחוויות הקשות, זו התעללות.